> שכול
|
 |
"תוחלת החיים של האהבה" הוא ספר מעורר מחשבה, שהקריאה בו אינה קלה. על פי הצהרת המחבר מיד בתחילת הספר, זה רומן אוטוביוגרפי שמתאר את מותו של אחיו באיידס לפני שנים רבות. לוי, בן למשפחה של שישה ילדים, מתאר באומץ וללא שיפוטיות את התהליכים שעוברים על משפחה שמתמודדת עם מחלתו הקשה של אחד הבנים ועם קשיים נוספים. כפי שכבר סיפר בעבר, אביו היה מבוגר מאמו בשנים רבות,
המשך... |
> שכול
|
 |
פרקי הספר נכתבו לאחר מותו הפתאומי של עמר, בנו של המחבר. קשה להגדיר או לסווג את הספר. הוא אינו ספר זכרונות או יומן. לא ספר פסיכולוגיה או פילוסופיה. לא ספר שירה או פרוזה. ויחד עם זאת הוא כל אלה גם יחד. מתאר במילים את מה שאי אפשר לתאר במילים. אולי כותרת המשנה תוכל להסביר אותו - דברים החולפים בליבו, מוחו, גופו ונשמתו של אבא הנפרד מבנו בן ה-17.
המשך... |
> שכול
|
 |
'אובדן בלתי-נראה' מוגדר כאובדן שנקודת ההתחלה שלו סמוכה לנקודת תחילת החיים של החווה אותו. אובדנים אלה 'בלתי נראים' כיוון שבהיעדר זיכרון ממשי וברור מהנפטר קשה להגדירם, לזהות בהם את האובדן, את הדמות האבלה או את הקשר ביניהם. המאמר סוקר את מאפייניו של אובדן בגיל צעיר ואת הגורמים המתווכים את חוויתו של הילד-מבוגר המתמודד עם אובדן שכזה.
המשך... |
> שכול
|
.jpg) |
מגדר הינו אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ביטויי השכול של הפרט. הבעת השכול בקרב נשים וגברים שונה, אף שכמובן יש רגשות רבים משותפים. במאמר זה יוצגו הדומה והשונה בדפוסי השכול של נשים ושל גברים שאיבדו את ילדם, וכן יוצגו מחקרים ודוגמאות קליניות מטיפולים פרטניים וממפגשים קבוצתיים.מאמר מעניין של הפסיכולוגיות טל פסטרנק מגנזי ואתי אבלין.
המשך... |
> שכול
|
 |
בישראל מתועדים מדי שנה כ-400-300 מקרי התאבדות, וההערכות הן שיש עוד רבים. עבור המתאבדים מעשה ההתאבדות הוא פתרון למצוקתם הקשה, אולם עבור משפחתם זהו מקור לכאב גדול. למרות שכיחות התופעה, לא נעשו מחקרים רבים שבדקו את השפעות ההתאבדות על בני המשפחה, בעיקר על אחים ואחיות למתאבדים. אין מוות מושתק יותר ממוות בהתאבדות, וגם כשמתקיים שיח בנושא, הוא נערך בחשש גדול.
המשך... |
> שכול
|
 |
ענת מרנין, מטפלת בתנועה ואחות שכולה, כותבת על השכול ועל פעילותה בפורום המשפחות השכולות למען שלום, פיוס וסובלנות. כותבת ענת : "הפרויקט הנוכחי שבו אני משתתפת הוא "נקודת מבט", במסגרתה אנו מגיעים, צמד מנחים מהפורום, לקבוצות ייעודיות, לשם היכרות הדדית עם הנרטיבים האישיים, בתוך ההקשר הלאומי וההיסטורי של שני הצדדים - ישראלי ופלסטיני.
המשך... |
> שכול
|
 |
מטרת המאמר היא הצגת קבוצת תמיכה מקוונת כמאפשרת פתיחת ערוצי תקשורת וקידום העצמה אישית וקהילתית. הטכנולוגיה פתחה למשתתפות, אלמנות צה"ל, אפשרות לפריצת מחסומים של שתיקה ארוכת שנים, להתחברות לעצמן ולאחרות, ולמעבר לפעילות עבור עצמן במציאות הלא-מקוונת. המסקנות מבוססות על מחקר שנערך לאורך שנתיים על קהילה תמיכה מקוונת( פורום באינטרנט) של אלמנות צה"ל .
המשך... |
> שכול
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|