> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
: כאשר עובדים מקבלים את החופש לעצב את תפקידם ולהביא את עצמם לעשייה, תוך מיקוד במטרה ברורה – הם מצליחים להגיע לתוצאות טובות בהרבה. ולא פחות חשוב - עובדים שמרגישים עצמאות בעבודתם לא רק יעילים יותר, אלא גם מרוצים יותר. כשיוצרים דלק הדוחף אותנו לפעולה מתוך רצון פנימי ולא מתוך לחצים חיצוניים, אי אפשר לעצור אותנו באנרגיות שאנחנו מביאים.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
ל בניגוד לתחזיות האופטימיות, העלייה בתוחלת החיים האנושית מאטה — ומתקרבת למיצוי. אם במהלך רוב המאה ה–20 תוחלת החיים עלתה בממוצע בשלוש שנים בכל עשור, כיום מדובר על עלייה של שנה וחצי בעשור. בקצב הזה, מסבירים החוקרים, אנחנו לא עומדים להגיע לתוחלת חיים ממוצעת של 100 שנה. במקרה הטוב, נגיע ל–87 שנים לנשים, ו–84 לגברים, בממוצע.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
סגנון ההורות המודרני אינו מתיש רק עבור המבוגרים; הוא גם מבוסס על הנחות לגבי מה שילדים צריכים כדי לשגשג, שאינן נתמכות על ידי ראיות מהעבר האבולוציוני שלנו. לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, לאנשים היו הרבה ילדים, וילדים הסתובבו בקבוצות חברתיות בין־דוריות שבהן הם לא היו תחת פיקוח כבד. מעון היום שבו הילדים חווים התעלמות הוא כנראה קרוב יותר לחוויה ההיסטורית של טיפול בילדים מאשר ילד שמבלה את היום לבד עם הורה מסור.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
מול תמונות המלחמה מעזה, אנו עדים בשבועות האחרונים לתמונות אחרות הזוכות לבולטות רבה: חתונות של חיילים. מה יכול להסביר את החתונות הבהולות והחירומיות הללו? מה פשר ההתענגות הציבורית על "חתונות חרבות ברזל"? ומהו הדבר אשר הופך את התהודה הציבורית שלה זכו החתונות הצבאיות למכשיר חשוב בהנדוס של "תמונת הנצחון" המיוחלת?
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
בעקבות הטבח הנורא ביישובי עוטף עזה, בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים והקרבות להצלת התושבים, החלו ניצולות וניצולים, חיילות וחיילים, קרובי משפחה, חברות וחברים להנציח באמצעות קעקועים. תמיר כבירי, שכתב את עבודת התיזה שלו במחלקה לאנתרופולוגיה בחיפה במכוני קעקועים טרם פרוץ המלחמה, מציע ניתוח של תופעה זו בעודה בעינה
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
עבודת התזה של דניאל שבת מאוניברסיטת חיפה מתמקדת בתפיסות תרבותיות וטיפוליות הסובבות ביישנות, ובמקומו של האדם הביישן בחברה הישראלית. דרך מחקר אתנוגרפי בקבוצות עזרה ותמיכה המובלות על ידי מנחים מתנדבים "ביישני עבר" מנתח שבת את השיחים והציפיות החברתיות מהביישן, בחברה בה הטיפוס הישראלי מציג ערכים שונים בתכלית ממנו.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
המחקר מצא כי הגורם המשפיע ביותר על רמת האושר הוא קשרים חברתיים — לפחות קשר אחד חם. "התחושה שיש לפחות אדם אחד שאכפת לו ממך, שאתה מרגיש שאתה חשוב לו, אדם שאתה יכול להתקשר אליו בשעת מצוקה באמצע הלילה", אומר וולדינגר. זה יכול להיות בן זוג, עמית לעבודה, שכן או חבר ילדות. לדבריו, "גם חבר אחד יכול להספיק, לכל אחד יש צרכים חברתיים שונים".
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|