 |
הקיבוץ הוא הנוכח-הנעדר הגדול בשיח האדריכלי ובזירה התכנונית בישראל. "לא עיר, לא כפר", ספרו החדש של האדריכל פרדי כהנא, מסכם את ההרפתקה בת 100 השנים שקרסה אל ההפרטה - וצופה אל החלופה העתידית לעירוניות. המעבר ללינה משפחתית ולשירות עצמי בחדר האוכל, שיפרו את איכות החיים של חברי הקיבוץ אך החלישו בהדרגה את מעמדו של חדר האוכל, שהיה "המוקד השיתופי העיקרי" בקיבוץ.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
 |
הסיפור המרכזי הוא הסיפור הפרטי של דורה, סיפור של בדידות קשה בתוך חברה קיבוצית שאמורה להיות חברה של יחד (בעלה של דורה היה עסקן של התנועה, וכמעט לא נמצא בבית; בתה היחידה התחנכה בבית הספר האיזורי של משמר העמק, והקשר ביניהן היה בעיקר מכתבים). אבל הסיפור הוא גם סיפור של מרד. יומנה של דורה בדר, ממייסדות קיבוץ מזרע, שבו חשפה את המצוקות שעוררו בה ההוויה הקיבוצית ויחסיה עם בן זוגה.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
 |
עף בכנפיים שבורות הוא סיפור חייו ויצירתו של דוד מלץ, איש העלייה השלישית, ממייסדי קיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל, חקלאי, מחנך וסופר. ספרו מעגלות, שראה אור בשנת 1945, נחשב לרומן פורץ דרך, בתיאור הקיבוץ כמקום שוקק חיים, יצרים וחולשות אנוש, ועורר מייד עם צאתו מחלוקת עזה בארץ ישראל בכלל ובתנועה הקיבוצית בפרט. סיפור חייו של מלץ הוא מסע מרתק בין ציוני-דרך רבי משמעות בתולדותיה של הארץ.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
 |
קולן של האימהות בקיבוץ לא נשמע, כמדומה, מעולם כקול מובחן ונבדל הפורץ את גבולות הקולקטיב הקיבוצי ותובע "הגדרה עצמית" משלו. בחזונו השאפתני של הקיבוץ להגשים בימינו חברת מופת שוויונית, נדחקה האימהות, כמעט בלי הכנה מוקדמת, מלב ההוויה המשפחתית, לתפקיד המלווה של המטפלת (הכול יכולה) ולדמות משנית בסאגה של החינוך המשותף. האימהות "שועבדה" כליל להגשמת מטרות הקיבוץ.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
 |
בעשרות סיפורונים, במשפטים קצובים, בנויים כשיר, מתארת המחברת ילדות והתבגרות בקיבוץ. ילדה רגישה, שעיניה קולטות את כל המראות ואוזניה את כל הקולות, מתארת תמונות קטנות של לילה בחדר הילדים, ביקור בחדר ההורים, טיול, 'הבראה', חדר האוכל, ריב בגן, מלחמה, יום הולדת, יום השואה, שבת, חג השבועות, מוות, שירות צבאי ועוד. סיפור שהוא גם סיפורה האישי של הילדה בקיבוץ.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
 |
מה היו חושבים מייסדי דגניה אילו ביקרו כיום בקיבוץ, לאחר שהופרט, ואיך נראים החיים בקיבוץ הצעיר ביותר בארץ, שחבריו חיים בשתי ערים בצפון? שני ספרים על ההיסטוריה הקיבוצית שולחים גם מבט זהיר אל העתיד. הספר הראשון הנסקר בסקירה של הד"ר מרדכי נאור הוא "לא בעבים מעל: מאה ראשונה לדגניה" , שנכתב ע"י מוקי צור. הספר השני בסקירה הוא 100 שנות קיבוץ: סיפורה של התנועה הקיבוצית ,מאת אליעזר זקס.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
 |
מי אחראי לכך שבני דור המייסדים בקיבוצים שעברו הפרטה הגיעו למצב המשפיל של קשישים המתחננים לתוספת תשלום על פנסיה זעומה או לעזרה בתיקון גג דולף בחורף? הגמלאים בקיבוץ לא דאגו לעצמם לדירה בעיר, לא החביאו כספים ואת כל הרנטות הם נתנו באדיקות לקיבוץ. ופתאום, הגיע היום שאחרי - ואין יותר קיבוץ. אותו גמלאי נשאר עם פנסיית מינימום ובלי שירותים ובלי שום סיוע דומה שיש לקשיש במעמדו בעיר.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 