> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
זוג תאומות זהות שגדלו במדינות נפרדות הראו פערים גדולים באופן בלתי צפוי ביכולות הקוגניטיביות שלהן, למרות תכונות אישיות דומות מאוד. השוואה בין המאפיינים של האחיות שופכת אור חדש על ויכוח עתיק - האם הסביבה או הגנטיקה הם שקובעים את רמת המשכל.
התאומות המדוברות נולדו בסיאול, דרום קוריאה, בשנת 1974, האחיות נפרדו בגיל שנתיים ....
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
.JPG) |
בסדרת המאמרים החדשה מתוארים מיליון תאים מ-33 איברים ורקמות, המייצגים את האטלס המקיף ביותר המשלב בין רקמות שונות. באטלס כולו יש כבר יותר מ-60 מיליון תאים, ומעבר להם תוארו עוד 12 מיליון תאים שנלקחו מאנשים שחלו בקורונה. בפרויקט מעורבים כ-2,300 חוקרים מ-83 מדינות. "זו יוזמה פתוחה לגמרי, כל מי שמאמין בערכים של אטלס יכול להשתתף",
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
חוקרים טוענים שבני אדם נחשפים היום פחות מבעבר לחיידקים טובים, ומגפת הקורונה רק החמירה את המצב • "וול סטריט ג'ורנל" מציג שמונה דרכים שבהן מדענים מנסים לשקם את המיקרוביום האנושי, אותה אוכלוסיית חיידקים שחיה על ובתוך הגוף שלנו..מדענים חושבים שאנטיביוטיקה מפריעה למיקרוביום בין השאר משום שהיא מחסלת חיידקים טובים ורעים כאחד. לכן הם מנסים לפתח מוצרים פרוביוטיים שישקמו את המערכת.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מחקר עולמי פורץ דרך בהובלת מעבדתו של פרופ' חיים כהן מאוניברסיטת בר-אילן: נמצא גן שמגדיל משמעותית את הנמרצות בזיקנה ומקטין את הסיכוי למחלות תלויות גיל.במחקר בין לאומי שהתקיים במעבדתו של פרופ' חיים כהן מהמעבדה לחקר הזיקנה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, ונעשה על ידי הדוקטורנט עשהאל רויכמן, נמצא המנגנון המאפשר הארכת חיים בריאים ב-30% ביונקים...
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
.JPG) |
במחקר המתפרסם בכתב-העת המדעי Science, פענחו מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, את מנגנון הפעולה של המתג הראשי של תחושת הרעב והשובע במוח: הקולטן מלנוקורטין 4 או בקיצור MC4. ממצאים אלו שופכים אור חדש על מנגנוני הבקרה של תהליכי הרעב והשובע בגופנו וצפויים לסייע בפיתוח תרופות חדשות נגד השמנת יתר.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מה גורם להופעת הווריאנטים החדשים של נגיף קורונה? האם הם אכן מידבקים יותר ומסוכנים יותר? ומה אנו יכולים לעשות כדי למנוע את התהליך? כשהנגיף עובר מאדם לאדם ומתפשט באוכלוסייה הוא צובר עוד ועוד מוטציות. במקרים רבים המוטציות האלו מזיקות לנגיף והמוטנט שנושא אותן נכחד. לעתים נדירות הן מועילות לנגיף. אך ברוב המקרים הן חסרות השפעה ורק מאפשרות למדענים לעקוב אחר התפשטות צאצאי הנגיף..
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
האם הנטייה ללדת תאומים "עוברת בגֵנים"? מתברר שכן, לפחות בכל הנוגע לתאומים לא זהים.הסיכוי ללידת תאומים זהים, עד כמה שידוע לנו, אינו תלוי בגנים. לעומת זאת, הבשלה של שתי ביציות באותו ביוץ, המובילה לתאומים לא זהים, מושפעת מהגנים של האם ועוברת בתורשה. זו הסיבה שתאומים לא זהים אכן נפוצים יותר במשפחות מסוימות. בשנים האחרונות חוקרים אף גילו את הגנים האחראים לכך.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|