> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בהבנת המנגנונים הנוירוכימיים המווסתים את משקל הגוף. ב-1994 התגלה ההורמון לפטין, המיוצר בתאי השומן בגוף ותפקידו לאותת לתאי העצב במוח על הרגשת רעב (רמות נמוכות) או שובע (רמות גבוהות). יש הטוענים כי ללפטין תפקיד חשוב יותר בוויסות התיאבון משל זה של האינסולין, המופרש בלבלב.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
תפקוד לקוי של גרעיני הבסיס של המוח, כך משערים, גורם להפרעות מוטוריות והתנהגותיות. האם אפשר להקל על התסמינים באמצעות גירוי חשמלי או מגנטי? הקשר של גרעיני הבסיס למחלות ולהפרעות אלו מסביר את מאמצי המחקר המוקדשים להם. מאמצים אלה מכוונים למציאת טיפולים למחלות או לתסמינים של אותן מחלות. במקביל, המחלות הן רמז לתפקידם של גרעיני הבסיס במוח הבריא.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
צוות חוקרים בינלאומי בראשות שני מומחים מהאוניברסיטה העברית, גילה במחקר פורץ דרך את המקור לשוני שברגישות לכאב כרוני בין בני האדם. מדובר בגן הממוקם בכרומוזום מספר 15 המשפיע על ההולכה העצבית שמהווה מקור לכאבים רבים. התגלית האחרונה, אותה הובילו הגנטיקאי הפרופ' אריאל דרבסי והנוירו ביולוג ומומחה לכאב פרופ' מרשל דבור מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגדרה כ"פריצת דרך" .
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
.JPG) |
גן הבעלים הגרועים נקרא AVPRA1, והוא אחראי על בניית רצפטורים להורמון בשם ואזופרסין, שקשור להתנהגות חברתית. החוקרים בשבדיה משערים כי פעולתו של הוואזופרסין קשורה לשחרור של הורמון בשם דופאמין, שמעניק לנו תחושה טובה, תגמול על פעולות מסוימות: למשל, על היקשרות עמוקה לאנשים אחרים. כנראה שאצל הבעלים הגרועים נבנו פחות רצפטורים להורמון, ולכן יצירת קשר עם אנשים אחרים לא העניקה להם את האופוריה המבוקשת.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
כיצד מתחבר כל המידע החושי המגיע ממקורות שונים לסיפור שלם ורציף? מדעני מכון ויצמן גילו פעילות עצבית בהיפוקמפוס שבמוח, הקשורה ביצירת זכרונות חדשים ולובשת דפוס עקבי ומוגדר במשך הזמן. גילוי זה מחזק את המודלים העדכניים המתארים כיצד זיכרונותינו נוצרים ומאוחסנים במוח: מדענים סבורים, כי הזיכרונות נשמרים ברשתות של תאי עצב וסינפסות - הצמתים בין תאי עצב בהם מועבר מידע מתא לתא.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
חוקרים אמריקאים זיהו סמנים גנטיים המצביעים על נטייה לאריכות חיים והזדקנות בריאה. בבדיקות שערכו בכ-1,000 בני אדם מעל גיל 90 וכ-1,200 בני אדם בקבוצת ביקורת, הצליחו החוקרים לחזות מיהם הזקנים בשיעור הצלחה של כ-77% - באמצעות הסמנים הגנטיים בלבד. בדיקות דומות עשויות לאפשר בעתיד לזהות את הנטייה הגנטית לחיים ארוכים כבר בגיל צעיר.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
פרופ' ידין דודאי יושב במכון ויצמן ופורץ את גבולות הזיכרון. הוא כבר הצליח למחוק זיכרונות, ויודע לשחק עם הרגשות שהם מעוררים בנו. הוא מסתכל על ילדים, ויודע שכבר עכשיו הם זוכרים אחרת לגמרי מהוריהם. והוא מתבונן במחשב שלו ויודע שיום אחד הוא יוכל לחבר אליו את המוח ולהוריד את כל הזיכרונות להארד דיסק. כי העבר הוא רק חומר הגלם. היעד העיקרי של הזיכרון שלנו הוא בעצם העתיד.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|