מקור - סיינטיפיק אמריקן איסוף ועיבוד: דנה רוטמן , עורכת תוכן , פרוייקט הגורם האנושי, מרילנד
בעשרות השנים האחרונות עסקו מחקרים רבים בשאלת העדרן של נשים מחקר המדע. בתחום הפיזיקה ייצוגן של הנשים נמוך מבשאר מדעי החיים והמדעים המדויקים. עד לשנות השבעים רק 5% ממקבלי התארים המתקדמים בפיזיקה היו נשים. בעשרים השנה האחרונות עלה מספרן לכדי 17% לערך, אולם גם אחוז זה נמוך מהמקבילים לו בתחומי המדע האחרים. מדוע?
שני ספרים חדשים המנסים לפצח את החידה - ספרה של ההיסטוריונית ג'ודית זינסר La Dame d'Esprit, אודות המרקיזה דה שטלה, וספרם של נינה ביירס וגארי וויליאמס Out of the Shadows: Contributions of Twentieth-Century Women to Physics - מציגים דווקא את סיפוריהן של הנשים שהצליחו לבסס לעצמן מעמד והישגים בתחום מדעי זה, כנגד כל הסיכויים.
דה שטלה, שחיה במאה ה-18 והייתה ידועה כמאהבת של המשורר והמחזאי וולטייר, בנתה לעצמה מעבדה לחקר "המדעים הטבעיים", כפי שהפיזיקה נקראה אז. באופן חריג לתקופה ההיסטורית, היתה דה שטלה בעלת השכלה רחבה וקיבלה עידוד מהוריה לעסוק במחקר מדעי. אף שהאקדמיה הצרפתית למדעים אסרה על נשים להשתתף בדיוניה, הגישה דה שטלה מאמר אודות טבעה של האש לתחרות מטעם האקדמיה. היא אמנם לא זכתה, אך מאמרה (כמו גם זה של וולטייר) צויין ופורסם, תחת שם בדוי. דה שטלה עסקה לא רק בתיאוריה אלא גם בניסויים מעשיים, שקידמו אותה הרבה מעבר למה שעשו מוריה - אשר היו חברי האקדמיה. היא אף הייתה הראשונה שתרגמה את ספרו של ניוטון "Principia Mathematica" לצרפתית.
"מחוץ לצללים", הספר השני, עוסק בהישגיהן של 40 מדעניות שעסקו בתחום הפיזיקה במאה העשרים. בין היתר, מתקן הספר את הרושם לפיו תיאוריית הכאוס נהגתה על ידי גבר. מסתבר שדווקא מחקר מוקדם של מתמטיקאית בשם מארי קרתרייט היה זה שהניח את היסודות לתיאוריית הכאוס המקובלת כיום.
מתוך סיפוריהן של הפיזיקאיות הבולטות עולים הקושי והמכשולים הניצבים בדרכן של נשים המבקשות לעסוק באחד מתחומי המדע שנותרו תחת הגמוניה גברית גם במאה העשרים.
למאמר המלא מתוך סיינטיפיק אמריקן.