בלי ריטלין ואטנט: הטיפולים הלא תרופתיים להפרעות קשב וריכוז - מה באמת עובד?
האם אפשר לטפל ב־ADHD בלי תרופות? בשנים האחרונות מוצפים ההורים והמטופלים בהבטחות על דיאטות, תוספי תזונה, מדיטציה, ביופידבק ואפילו משחקי מחשב מיוחדים שמתחייבים לשפר את הקשב והריכוז. מה באמת מוכח?
ד"ר איתי גל
הטיפול ההתנהגותי נחשב למבוסס יחסית, במיוחד בקרב ילדים בגיל הרך. בגילאי 4 עד 5 שנים, ההמלצה הגורפת היא להעדיף הדרכת הורים להתמודדות עם התנהגויות הילד, ולא למהר למרשם תרופתי. בגילאים מתקדמים יותר, בעיקר מגיל 6, דווקא השילוב של טיפול תרופתי עם התנהגותי מביא לתוצאות הטובות ביותר. אף על פי שטיפול התנהגותי אינו משפר בהכרח את היכולות הקוגניטיביות, הוא מסייע לילדים לרכוש מיומנויות, לשפר את תחושת המסוגלות ולהפחית את השימוש בתרופות.
תחום נוסף שזוכה להתעניינות רבה הוא פעילות גופנית. המלצות רשמיות ממליצות לכל הילדים, ולא רק לאלו עם הפרעת קשב, על לפחות שעה של פעילות גופנית בינונית עד מאומצת ביום. מחקרים ראשוניים וסקירות מטא־אנליזה מצביעים על שיפור בתפקודים קוגניטיביים, ברווחה הנפשית ואף בהשפעה חיובית של פעילות אירובית על תגובתיות לתרופות. מדובר בהשפעה חיובית אך מתונה, ויש צורך במחקרים רחבי היקף כדי לקבוע אילו סוגי פעילות מועילים ביותר ובאיזו תדירות.
אך במקביל לטיפולים מוכחים אלו, הופיעו גם שורה של שיטות אלטרנטיביות או משלימות שמציעות "טיפול טבעי" בהפרעת קשב וריכוז, חלקן בשילוב עם רפואה מסורתית, חלקן מבוססות טכנולוגיה, ואחרות נשענות על תזונה או תוספים. חלק מהשיטות נפוצות במיוחד, והנה סקירה של הבולטות שבהן:
למאמר של ד"ר איתי גל
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 