איזו משמעות יש לגילוי שמנת המשכל שלנו עולה מדור לדור? גם ג'יימס פלין, האיש שגילה את האפקט הנקרא על שמו, לא בטוח איזו חשיבות יש לייחס לכך בדיוק. ובכל זאת, לפלין יש כמה תובנות על היתרונות של התפתחות המחשבה האנושית. ראיון
אם נלך לאחור, לפי אפקט פלין, מנת המשכל של תלמידי בית ספר בשנת 1900 היתה 70", כתב מלקולם גלדוול ב"ניו יורקר", בכתבה על אפקט פלין, "מה שאומר שארצות הברית היתה מאוכלסת כמעט רק באנשים שכיום היו נחשבים לבעלי פיגור שכלי". האם היו אבותינו טיפשים? נראה שלא. האם כולנו מגדלים גאונים? לא סביר. אז מה קורה כאן בעצם?
לכתבה של נעמי דרום בעיתון "הארץ"
הילד שלך יותר חכם ממך, בערך
ראה גם :
פרופסור דויד פסיג על אפקט פלין
אפקט פלין | עיניים פקוחות. בלוג פסיכולוגי
האם אנחנו חכמים יותר מהורינו? | הומו סאפיינס
מה זה "אפקט פלין" ומה הוא מסביר לגבי מנת המשכל הממוצעת?
"אפקט פלין" מתאר תופעה של עלייה קבועה של מנת המשכל הממוצעת משנה לשנה ומדור לדור. למעשה, הראה חוקר הפסיכולוגיה ג'יימס פלין, מנת המשכל של ילדים תעלה ב-10 נקודות על אלה של הוריהם וב-30 נקודות על מנת המשכל של הסבים שלהם.
וההסבר הוא לא שאנו מגדלים גאונים או שאבותינו היו טפשים, גם אם מנת המשכל הממוצעת של תלמידים בבית ספר בתחילת המאה ה-20 היתה 70 - הטענה היא שהמוח האנושי התפתח באופן מסוים לעומת המוח שלהם. יש כמובן גם טענה שהמיומנות בפתרון מבחנים כאלה עולה, לאו דווקא בהקשר לאינטיליגנציה אלא יותר בשל יכולת הלמידה של התמודדות עם שאלות המבחן.
פלין גילה שהאפקט שנקרא על שמו הוא אוניברסלי ושעל אף העדכונים שעוברים מבחני ה-IQ הציונים שלהם עולים עוד יותר כשהם נבחנים במבחני אינטיליגנציה ישנים.