|
> שכול
|
 |
המחברת מתארת את תחושת ה'בור' שנפער בחייה כאשר בעלה נהרג בתאונה יומיים לאחר יום-הולדתה ה-25. היא מציגה את תחושות החוסר והאובדן, הקרקע הנשמטת מתחת לרגליים והחושך שנוצרו וכיצד ה'בור' המשיך ללוותה בהמשך חייה. היא מציגה את השאלות האם וכיצד ניתן לצמוח מה'בור' ומדגימה זאת מתוך חייה. המחברת מראה כי הרלבנטיות של מושג ה'בור' מתרחבת מעבר לשכול לסיטואציות שונות של אובדן.
המשך... |
|
> שכול
|
 |
יותר ויותר הורים שכולים מבקשים בשנים האחרונות מצה"ל את הנשק האישי של בנם, כדי להתמודד עם האובדן. משפחת איינהורן, למשל, לא הסתפקה ברובה של יהונתן, וקיבלה גם את מטול הרימונים שלו. אצל פרידה שטיינברגר מזכירה המתכת הקרה את חוויית המגע עם בנה איתי. זיכרון מפלדה. המדיניות של צה"ל היא לתת את הנשק להורים שמות בנם קשור בפעילות מבצעית.
המשך... |
|
> שכול
|
 |
בבית החולים שערי צדק, בהיברו יוניון קולג' ובבית אבות ברמת השרון מכשירים אנשי חינוך, עובדים סוציאליים ומטפלים בליווי רוחני של אנשים העומדים למות. המשתתפים לומדים איך לסייע לחולים להשתמש במשאבים רוחניים כדי להתמודד עם מצבם ולמצוא משמעות בחייהם ובמותם. העיסוק של ליווי רוחני לעומדים למות פותח בארה"ב. הטיפול הוא בהשראת אליזבת קובלר רוס, פסיכיאטרית אמריקאית שכתבה ספרים רבי מכר בעניין.
המשך... |
|
> שכול
|
 |
בשבת בצהריים ישב בבר וקנין בסלון ביתו בנתיבות, ראה בטלוויזיה שידורים מעזה ושתה קצת קוניאק מכוס זכוכית. ייתכן שמילמל משהו מול הטלוויזיה, ייתכן שבהה בה בשתיקה. אין לדעת. וקנין, מסגר בן 58, חי בגפו ולא היה מי שיחלוק אתו את תחושותיו. ידוע רק שבסביבות השעה אחת נשמעה אזעקת צבע אדום, הוא קם מהכורסה ויצא לחדר המדרגות, שם חטף רסיס מקסאם שנחת בחצר, ומת במקום.
המשך... |
|
> שכול
|
 |
בכתב העת המדעי Scientific American הופיע מאמר שמנסה לספק הסבר פסיכולוגי-נוירולוגי, שלפיו מפגשים עם המתים הם בעצם הזיה שכיחה ביותר שאדם חווה בזמן אבל. אגנטה גרימבי מאוניברסיטת גוטבורג כתבה מחקר שעוסק בתגובתם של מבוגרים לאבל ובהזיות שלאחר האבל. היא גילתה ש-80 אחוזים מהאנשים המבוגרים חווים הזיות שקשורות ליקיריהם המנוחים כחודש לאחר האבל, כאילו שהתפיסה החושית שלהם עדיין לא התעדכנה בדבר המוות.
המשך... |
|
> שכול
|
 |
באחרונה פירסמה אליסה טורס ספר קומיקס בשם "אלמנה אמריקאית" שמספר על חייו של בעלה, שאותו היא כינתה אדי, ועל מה שעבר עליה כאשתו של מי שכמעט הצליח להגשים את החלום האמריקאי. אליסה כתבה את הטקסט, והמאיירת צ'וי אחראית לאיורים. לאחרונה פירסם "ניו יורק טיימס" ביקורת אוהדת על הספר, ומבקר הספרים צ'ארלס טיילר כתב כי כוחו של הספר בכך שטורס מסרבת לעסוק בו במה שנמצא מעבר לחוויה האישית שלה.
המשך... |
|
> שכול
|
 |
הסיפור הפרטי והאינטימי של שש משפחות אמריקאיות, שילדיהם נוטלים תרופות אנטי-דכאוניות. רבות מהן חוו טרגדיות וכאב, אך תוך התמודדות חזקה, עם הומור וכושר עמידה, הן אוהבות, דואגות, נאבקות ומדברות עבור כל אלה שכבר אינם איתנו. שש המשפחות הללו מניחות בצד את השיקולים האישיים שלהן ומניחות לצופים, באומץ רב, לקבל מבט אינטימי על השפעת נוגדי-הדיכאון על ילדיהן.
המשך... |
|
> שכול
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 