|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מחקר עולמי פורץ דרך בהובלת מעבדתו של פרופ' חיים כהן מאוניברסיטת בר-אילן: נמצא גן שמגדיל משמעותית את הנמרצות בזיקנה ומקטין את הסיכוי למחלות תלויות גיל.במחקר בין לאומי שהתקיים במעבדתו של פרופ' חיים כהן מהמעבדה לחקר הזיקנה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, ונעשה על ידי הדוקטורנט עשהאל רויכמן, נמצא המנגנון המאפשר הארכת חיים בריאים ב-30% ביונקים...
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
.JPG) |
במחקר המתפרסם בכתב-העת המדעי Science, פענחו מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, את מנגנון הפעולה של המתג הראשי של תחושת הרעב והשובע במוח: הקולטן מלנוקורטין 4 או בקיצור MC4. ממצאים אלו שופכים אור חדש על מנגנוני הבקרה של תהליכי הרעב והשובע בגופנו וצפויים לסייע בפיתוח תרופות חדשות נגד השמנת יתר.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מה גורם להופעת הווריאנטים החדשים של נגיף קורונה? האם הם אכן מידבקים יותר ומסוכנים יותר? ומה אנו יכולים לעשות כדי למנוע את התהליך? כשהנגיף עובר מאדם לאדם ומתפשט באוכלוסייה הוא צובר עוד ועוד מוטציות. במקרים רבים המוטציות האלו מזיקות לנגיף והמוטנט שנושא אותן נכחד. לעתים נדירות הן מועילות לנגיף. אך ברוב המקרים הן חסרות השפעה ורק מאפשרות למדענים לעקוב אחר התפשטות צאצאי הנגיף..
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
האם הנטייה ללדת תאומים "עוברת בגֵנים"? מתברר שכן, לפחות בכל הנוגע לתאומים לא זהים.הסיכוי ללידת תאומים זהים, עד כמה שידוע לנו, אינו תלוי בגנים. לעומת זאת, הבשלה של שתי ביציות באותו ביוץ, המובילה לתאומים לא זהים, מושפעת מהגנים של האם ועוברת בתורשה. זו הסיבה שתאומים לא זהים אכן נפוצים יותר במשפחות מסוימות. בשנים האחרונות חוקרים אף גילו את הגנים האחראים לכך.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
הוא נחשב תרופת פלא ויש האומרים שהוא מרפא כמעט כל דבר ובטוח לגמרי לשימוש. המחקרים מגלים כי הוא מתפרק כמעט מיד, קשה להפקה, לא נספג בגוף ולא הוכח מדעית שהוא יעיל. ההבטחה הלא ממומשת של הכורכום
בעיה נוספת המקשה על שימוש רפואי בכורכום, היא כאמור היציבות הנמוכה של החומר, שמתפרק במהירות לחומרים אחרים. קושי נוסף יוצרת הספיגה הנמוכה של החומר בתאים.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה כי הקידוד העצבי במוחותיהם של פרימטים הלך והתייעל - אך בו-בזמן נהפך לחסין פחות לשגיאות. החוקרים משערים כי ממצאים אלה עשויים להסביר נטייה לפסיכופתולוגיות מסוגים שונים בבני אדם - מהפרעות קשב, חרדה ודיכאון ועד אוטיזם. ממצאים אלה התפרסמו בכתב-העת המדעי Cell.החוקרים גילו כי הקידוד העצבי בקליפת המוח הקדם-מצחית יעיל יותר מאשר באזור המוחי הקדום יותר, האמיגדלה,
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
תאי דם אדומים שגודלו מחוץ לגוף מתאי גזע של מח העצם יכולים להציל מיליוני בני אדם וכעת בודקים אם הם יוכלו לעכב את הזקנה
"מהפכת תאי הגזע פותחת פוטנציאל ל- "דם לכולם" באמצעות יצירת כמויות שמספיקות תמיד לכולם, ומבלי סיכון להעברת גורמים מדבקים. אנו יכולים עתה באמת לייצר כמויות גדולות של תאי דם אדומים במעבדות ממספר סוגים שונים של תאי גזע אנושיים.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 