|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
חוקרי המוח האמריקאים, רוברט זאטורה וואלורי סלימפור שואלים מדוע נוצרת התשוקה האנושית למוסיקה ? הלוא אי אפשר לאכול מוסיקה או לשתות אותה, היא לא מגינה עלינו מפני הקור והגשם - ובכל זאת, הם מאבחנים בדרכם הכה־אמריקאית, אנחנו מוציאים סכומים ניכרים של כסף כדי "לצרוך" אותה. לאור ממצאי "נייצ'ר" הם מוסיפים: "אפילו בתקופה הפליאוליטית אנשים הקדישו זמן ומאמץ רב כדי ליצור מוסיקה".
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
טינה סיליג מחברת הספר 'אתה גאון' הינה דוקטור למדעי המוח המלמדת יזמות וחדשנות באוניברסיטת סטנפורד. בנוסף היא מנחה סדנאות למנהלים וכבר כתבה כמה ספרי מדע פופולאריים למבוגרים ולילדים. ניסיונה העשיר בתחום הביא אותה לכתוב ספר המראה כיצד יצירתיות פורצת דרך וחדשנות מצויים בחיקו של כל אדם. טינה יצרה מודל חדש, שנקרא מנוע החדשנות הוא משנה חשיבה ופורץ דרך.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
בחינת המנגנון המוחי שאחראי על ההנאה שלנו ממוזיקה מעלה תובנות מעניינות על הדימיון בינינו לבין ההולכים על ארבע. נפתלי תשבי, נפתלי תשבי, מנהל המרכז לחישוביות עצבית, טוען שההנאה ממוזיקה בהחלט קשורה למנגנונים ביוכימיים בסיסיים מאוד במוח; למעשה, לעצם מה שהופך אותנו ליצורים חיים, לומדים וחושבים. וזה לא בהכרח מוגבל רק לבני אדם - גם חתולים, לוויתנים וחולדות יכולים ליהנות ממוזיקה טובה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
התיאוריות הפסיכולוגיות של הזיכרון מתעניינות במיוחד בפער בין זיכרון לטווח קצר וארוך, ובפרט - במה דרוש כדי שנזכור דבר מה לאורך זמן. האם העובדה שאתם קוראים פוסט זה בתשומת לב, אומרת שבהכרח תזכרו אותו אחר כך? מה שידוע הוא שבדרך לזיכרון ארוך טווח, משהו צריך לקרות לחוויה, עיבוד חזרה והתקבעות שיהפכו אותה מאירוע חולף לזיכרון ברור, מוגדר. לתהליך העדין הזה קוראים גיבוש, קונסולידציה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
יש לפעמים תכונות בטבע שיש בהן התנגשות אינטרסים. זה כביכול טוב לקבוצה שהפרטים שמרכיבים אותה יהיו בעלי תכונה כזו, אבל זה רע לאינדיבידואל. למשל, אלטרואיזם. אם יש לך קבוצה של אלטרואיסטים שמתחרה בקבוצה של אגואיסטים, האלטרואיסטים ינצחו. אז אלטרואיזם זו תכונה נהדרת לקבוצה. אבל ברמת האינטרס של האינדיבידואל בתוך הקבוצה, אם אתה יכול ליהנות מהתוצר של הקבוצה אבל לא לקחת בו חלק יש לך יתרון.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
.JPG) |
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומחברת MX Biotech Jerusalem פיתחו תיאוריה מהפכנית לפיה חלק מאבני הבניין של הזיכרון הם המתכות שבמוחנו. לתיאוריה עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת על עולם הרפואה והמחשבים. פרופ' חיים גילון מהאוניברסיטה העברית פיתח עם ד"ר ג'ררד מרקס מודל אשר בניגוד לתיאוריות קודמות, לא מתמקד רק בתאי העצב אלא בחלל שסביבם המכונה תווך בין עצבי ומהווה רבע מרקמת המוח.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
אם בעבר סברו כי המוח האנושי הבוגר הוא בעל מבנה ותפקוד מקובעים ובלתי ניתנים לשינוי, וכי תאי העצב המרכיבים אותו מאבדים בשלב מסוים את יכולת ההתחדשות שלהם, הרי שעדויות חדשות מספרות סיפור שונה למדי ביחס ליכולת השינוי האמיתית של המוח. התפיסה הרווחת היא שהמוח האנושי פתוח לקליטת מידע ומיומנויות חדשות בעיקר בגיל צעיר, המחקרים, לעומת זאת, מוכיחים ההפך.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 