> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
כיצד רגשות, חיוביים או שליליים, מחזקים את הזיכרונות שלנו? האם - וכיצד- אפשר להשליט את השכל על הרגש? נקודות ההשקה שבין הרגש לבין הפעילות הקוגניטיבית המתרחשת במוח הן מתחומי המחקר שבהם עוסק ד"ר פז ממכון ויצמן. כיצד רגשות, חיוביים או שליליים, מחזקים את הזיכרונות שלנו? כיצד משפיעה הציפייה לגמול על תהליך הלמידה? כיצד מתערבים שיקולים רגשיים בקבלת החלטות "הגיוניות"? ולהיפך.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
ההיריון וההורות משנים את מבנה המוח של נקבות היונקים. השינוי גורם לאימהות להקדיש לצאצאיהן תשומת לב רבה יותר ולטפל בהם טוב יותר. מחקר חדש מורה על האפשרות שהתנודות ההורמונליות החריפות המתרחשות במהלך ההיריון, הלידה וההנקה מחוללות שינויים במבנה המוח של הנקבה, כגון הגדלה של הנוירונים באזורים מסוימים ושינויים מבניים באזורים אחרים.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
תינוקות מסוגלים לשפוט את אופיים האמיתי של אנשים יותר מאשר אנשים מבוגרים. תינוקות בגילאי 6 חודשים עד 10 חודשים חשים באופן מודע מי הם האנשים הנדיבים בעלי הכוונות הטובות מבין האנשים שמסביבם . כך מגלה מחקר חדש של אוניברסיטת ייל בארה"ב.התינוקות נמשכים לאנשים אלו יותר מאנשים אחרים ונוטים להביע אליהם רגשות חיוביים וחמים יותר. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Nature לאחרונה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
האם גם אתם עוצמים עיניים לפעמים כדי להקשיב טוב יותר? מוסיקה מתאימה עושה את זה מעצמה. זה נבדק בפעילות המח אצל 20 מוסיקאים ואצל 20 לא-מוסיקאים שהקשיבו למוסיקה, אצל כולם נראתה הסטה בפעילות המח מהאיזור האחראי על עיבוד מידע ויזואלי. מה שקורה באופן רצוני כשאנו סוגרים את העיניים ולא מאפשרים למידע ויזואלי להגיע לאיזור, קורה באופן לא רצוני על ידי המוסיקה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
האם יש בסיס ביולוגי אובייקטיבי לחוויית היופי באמנות או האם החוויה האסתטית היא סובייקטיבית? שאלה זו נחקרה לאחרונה על-ידי קבוצת חוקרים, שהשתמשו בסריקת MRI כדי לבדוק את הפעילות העצבית במוחם של אנשים, חסרי ידע באמנות, שצפו בתמונות של פסלים קלאסיים. תוצאות המחקר מראות שחוש היופי של צופים, שאינם בקיאים באמנות, בא לידי ביטוי בשני תהליכים שונים במוח.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
עד לאחרונה סברו רוב החוקרים, שבאלפי השנים שחלפו מאז לא חל שינוי משמעותי באדם מבחינה גנטית. אך לפי המחקר החדש, שמתפרסם בכתב העת המדעי PNAS ונעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין, באלפי השנים האחרונות חלה האצה משמעותית במהירות של האבולוציה האנושית - פי 100 יותר מבתקופות קדומות.השינוי בגודל הוא לא השינוי היחיד, אבל הוא הוכחה למהירות שבה המין האנושי השתנה מבחינה גנטית.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
האם אנשים הנוטים לנדיבות מתוכנתים לכך גנטית? ד"ר אריאל כנפו וצוות חוקרים מן המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, סבורים כי התשובה לכך היא בהחלט כן. החוקרים מצאו נטייה רבה יותר לאלטרואיזם בקרב נחקרים שבהם המקטע בגן AVPR1a, הקרוי "אתר מקדם", היה ארוך יותר. האתר המקדם הוא החלק בגן שמאפשר למנגנון התאי להתאחד עימו ולקבוע איזו כמות של חומר תורשתי תיוצר הלכה למעשה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
|
|
במבט לאחור |
|
|
|