אינטליגנציה ארגונית/קולקטיבית

כבר ב1912 טען הסוציולוג הצרפתי הנודע, אמיל דורקהיים כי "חברה" (society) היא המקור הבלעדי לחשיבה אנושית רציונאלית. בספרו המרכזי האחרון צורות יסוד של החיים הדתיים קובע דורקהיים כי "חברה" מהווה סוג של חשיבה גבוהה מכיוון שהיא מתעלה על הפרט בזמן ובמרחב. במילים אחרות, בעוד האדם הוא סופי ומתכלה יחד עם מחשבתו, תבונתו ותובנותיו, הרי ש"חברה" היא כמעט אל-מותית ובנצחיותה מנציחה גם את כל אלו.

"The significant problems we face cannot be solved at the same level of thinking we were at when we created them." (Einstein)

ניתן להיענות למורכבותו ההולכת וגוברת של המשבר הגלובלי רק בעזרת פיתוח משמעותי של האינטליגנציה הקולקטיבית האנושית בכל רמותיה.

מהי אם כך אינטליגנציה קולקטיבית?

את התשובה ניתן להראות ולהדגים בעת ובעונה אחת.

אם נחפש את המושג "Collective intelligence" בגוגל נעלה בחכתנו הוירטואלית כ- 791,000 תוצאות. לפני 6 שנים היינו מקבלים כ- 10,000 תוצאות בלבד.

המושג "אינטליגנציה" מתייחס לכוחות הקוגניטיביים: תפישה, תכנון ותאום, זיכרון, דמיון, יצירת השערות, חקרנות ויכולות למידה. המושג "אינטליגנציה קולקטיבית", בפשטות, מתייחס לאותם כוחות קוגניטיביים כאשר הם מתקיימים בקבוצה. (פייר לוי)
אינטליגנציה קולקטיבית היא היכולת, הפוטנציאל, של קבוצה להתפתח לקראת גבהים חדשים ומורכבויות בעזרת תהליכים של חידוש ושיתופי פעולה. (ג'ורג' פור)
ביסודותיה, אינטליגנציה קולקטיבית היא יזמה אנושית שבה הלכי מחשבה (mind-sets), נכונות לחלוק (share) ופתיחות מחשבתית בדבר ערכו הגדול של ידע מבוזר לטובת הכלל, בראש הסולם. (מתוך ויקיפדיה - האינציקלופדיה הגדולה בעולם שהיא תוצר של אינטליגנציה קולקטיבית המונית)

בתוך שלוש ההגדרות האלו נחבאים מספר דוגמאות של אינטליגנציה קולקטיבית כפי שנפרסו על ידי טום אטלי באתר .

א. א"ק של התפתחות מקבילה - אינטליגנציה קולקטיבית זו נבנית מתוך מנגנונים אבולוציוניים המייצרים אינטליגנציה לאורך זמן בתהליכים של ניסויי וטעייה, הבחנה (דיפרנציאציה) ושילוב, תחרות ושיתוף פעולה וכד. דוגמאות לאינטליגנציות קולקטיביות מקבילות הן אכו-סיסטמות שונות ומקבילות, מדעים מקבילים ותרבויות מקבילות.

ב. א"ק יחדתית - קבוצת אנשים החווים זרימה משותפת של מחשבות ותהליכים קולקטיביים אחרים בעקבות מעורבות משמעותית בעשייה היום יומית. החברים בקבוצה חווים תחושה של אחדות זה עם זה ועם הקבוצה כישות. אינטליגנציה קולקטיבית זורמת ניתן למצוא בקבוצות ספורט שונות, להקות ריקוד ונגינה, חיילים ואסטרונאוטים. החברים בקבוצה מדווחים על תחושות של אוטונומיה מוגברת ואינטליגנציה משותפת.
ג. א"ק סטטיסטית - חשיבה עצמאית של פרטים בודדים בקהל גדול יכולה להביא למסקנות מוצלחות הנוגעות לאתגרים קוגניטיביים, תיאומים ותחזיות קולקטיביות. דוגמה לכך ניתן למצוא בשווקים ובתופעות המון שונות בתנאי שמתקיימים מספר תנאים (מגוון דעות, עצמאות, ביזור בקבלת ההחלטות ואגרגציה, מצבור, של הדעות השונות).
ד. א"ק דיאלוגית - האינטליגנציה הקולקטיבית האנושית האחרונה היא המשך ישיר של דברים שכתבתי כאן בשבועות הקודמים. באינטליגנציה קולקטיבית הדיאלוגית משהה קבוצה של משתתפים (קבועים או זמניים) את המודלים והמוסכמות המנטאליים שלהם ומשקיעים עצמם בדיאלוג ששם למטרה את הצמחת השלם הגדול מסך חלקיו. גישה זו כוללת את הדיאלוג בחוג החברתי הבוהמייני (ימי שישי), את "השיחה היוצרת" של אוטו שרמר ותקשורת נאורה של אנדרו כהן.
ה. א"ק של אדם ומכונה - סוג זה של אינטליגנציה קולקטיבית היא חיבור סינרגטי בין החשיבה האנושית לכלים האלקטרוניים המהווים המשכיות שלה. החיבור בין אדם למכונה מנצל את הטוב שכל אחד מאלה יכול לתת לטובת תהליכים קוגניטיביים מוגברים. הקולקטיב במקרה זה הם רשתות של אנשים ומחשבים העובדים יחדיו לפיתוח יכולות מורכבות. אינטליגנציה קולקטיבית של אדם ומכונה יכולה לשלב בתוכה סוגים שונים של א"ק ולתמוך בפיתוחם.

האם אתה רוצה להגשים את הפוטנציאל האישי והמקצועי שלך?

אם כך, אינך יכול אפילו להתחיל ולהבין מה הפוטנציאל שלך אם אינך מכירה את הכוחות הקוגניטיביים והיצירתיים של הקהילה המקצועית הגלובלית ואם אינך מחובר לאינטליגנציה זו כפי שאתה מחובר לשלך עצמך. אינטליגנציה קולקטיבית והתגלמותה, המוח הגלובלי, הם חלק ממך כפי שאתה חלק מהם.

בארגון חייבים לשדרג את האינטליגנציה הקולקטיבית הארגונית כאשר זה מעוניין:

* להגדיל את סיכוייו ליצור ולמצוא פתרונות וחידושים במידה מסוימת של עקביות
* למצוא פתרונות לבעיות קשות במהירות על ידי ניצול ידע וכישרון מפוזר בארגון
* להפיץ ביעילות ובמהירות את השיטות והמנהגים של מחלקות מצליחות בכל רחבי הארגון
* להגדיל את גודלה של רשת המומחיות הארגונית הזמינה לכל עובדי הארגון לטובת פתרון בעיות וקבלת החלטות מורכבות

אינטליגנציה קולקטיבית בארגון זורמת ממרכיב למרכיב, מאגף לאגף. כל מרכיבי הארגון שותפים ליצירה של מערכת ידע, זיכרון, יוזמה, כישורים ושאר מרכיבים קוגניטיביים משותפים לכל מרכיבי הארגון.

בסכמה המורכבת (שמופיעה בראש הפוסט) שיצר פייר לוי כדי להראות את זרימת הנכסים האינטלקטואלים השונים בין מרכיבי הארגון ניתן להבין את המורכבות הארגונית הנוצרת מחד ואת עוצמת הקשרים המובילים ליכולות הצמיחה וההתגלות (emergence) בארגון החדש.

פייר לוי מחלק את הגורמים המשתתפים בדינאמיקה של האינטליגנציה הארגונית לשש:

מטרות: מסומל על ידי המשולש שקודקודו למעלה כולל בתוכו מנהיגות, קביעת מטרות, סינתזה של מרכיבים רבים, ומומחיות

כישורים: סך כל הכישורים בכל עובדי הארגון. מומחיות של העובדים, משאבי הלמידה של הארגון, כל תהליכי הלמידה וההכשרה

תמיכה: ידע ורישום של הבסיס הטכני של הארגון. איך ואיפה העובד יכול ללכת כדי לראות את הידע הארגוני.

אמון, הון חברתי: כישורים חברתיים ומוסריים, תקשורת, WLB- איזון חיים עבודה.

זיכרון ארגוני: כל הידע הארגוני הנצבר הנשמר במגוון אמצעי זיכרון ארגוניים.

חשיבה ארגונית: מחקר, חידוש, המצאה, מידע חדש.

קהילות למידה

קהילות למידה הן קבוצות אנשים המונעות מבפנים, החולקים תשוקה לנושא משותף ומנסים ביחד להיות בעלי מקצוע טובים יותר. קהילות למידה "יוצרות ערך" עבור חברי הקהילה ובעלי העניין שלה על ידי פיתוח והפצה של ידע חדש, יכולות ייצור ויצירה ופיתוח של חדשנות מקצועית.

האסיף - הוא השלב הראשון בבניית זיכרון ואינטיטליגנציה משותפים. שמירה של כל מה שיש בו תוכן, תחושה ורגש עבור חברי הקהילה הוא תנאי חיוני להפעלה מתואמת ויצירתית בעתיד. איסוף המידע בצורה הטובה ביותר הוא חלק חשוב עם כי לעיתים אינו מקבל את הכבוד הראוי בתהליכים של יצירת קהילת למידה.

אריגת הידע - הוא זיהוי של דפוסים בתוך השיח הארגוני ויצירת קשרים נוספים בתוכו ולשטחי שיח נוספים על מנת להוסיף לעושרו. דוגמה אחת טובה של אריגת הידע הם סיכומי הישיבות שלנו. מתוך תיעוד הידע והשיחה אנו לומדים הרבה על עצמנו ועל התהליכים שאנו יוצרים. ישנם כלים טכנולוגיים לאריגת הידע בעזרת טכנולוגיות חיפוש מילים במאגרי הקהילה, טקסונומיה ארגונית, מיפוי תהליכים ואוספי קישורים אינטראקטיביים.

יצירת משמעות - הוא שלב עליון במיזוג הידע החדש והאינפורמציה הנאספת לתוך האינטליגנציה הקולקטיבית. תהליכים של שיח חוזר ודיון פנימי על התכנים הנצברים הם ההופכים למרכז העצבים של הארגון. כאשר כל הארגון נבנה סביב הידע, בונה את הידע ומעשיר את הידע ואת עצמו במשמעות חדשה, הארגון הופך קהילה של אנשים לומדים לקהילה לומדת.

לעיתים ההבדל בין ארגון שהוא קהילה של אנשים לומדים לבין ארגון שהוא קהילה לומדת הוא ההבדל בין ארגון טוב לארגון מצוין. בספרו "Theory U" מראה אוטו שרמר כיצד ניתן לשחרר את היצירתיות האישית והארגונית של כל אחד ולהפוך את עצמנו למנהיגים בעולם שלנו. שרמר מראה כיצד צוותי הנהגה יושבים יחדיו אך כל אחד הוא מנהיג בפני עצמו ועבור עצמו או המחלקה שלו. עבודה משותפת בתוך קבוצה אינה נמתחילה בישיבה שבה קבעו את העבודה המשותפת. צוות ניהול/מנהיגות טוב, יותר נכון מעולה, הוא צוות שלמד לחשוב ביחד, החשיבה העצמית (לא עצמאית) של כל חברי הצוות מתקיימת וצומחת בהרמוניה עם שאר החברים ליצירת תהליך ששרמר קורא לו "presencing".

לא ארחיב על אוטו שרמר ועל תיאוריה U כעת אולם אסתפק בלומר כי תהליך היצירה וזיהוי הפוטנציאל הטמון בעתיד בדרך שניתן לתרגם אותה כ"חישת הנוכחות" של פוטנציאל עתידי. שלבי היצירה והחישה שמתאר שרמר מקבילים לשלבי היצירה שח האינטליגנציה הקולקטיבית.

על מנת להיות פתוחים לקלוט, לקבל, לחוש את העתיד המתפתח סביבנו ואותו אנו וחברינו מפתחים עלינו להיפתח קודם כל ולהשתחרר מה"ידע" שכבר יש לנו ולפתוח את עצמנו לאפשרויות שהקהילה סביבנו מייצרת.

עידן של אינטליגנציה קולקטיבית

במילה אחת - ויקיפדיה.

Web 2.0 וטכנולוגיית ה- Wiki השונה מבשרים ומובילים עידן חדש בפיתוח האינטליגנציה האנושית. ויקיפדיה היא דוגמה נפלאה לפיתוחה של אינטליגנציה קולקטיבית של קהילה רחבה מאוד הן ביתרונות הטמונים בה והן בגלל הקשיים והבעיות ביצירתה. לצד סגולותיה המוכרות של האינציקלופדיה הגדולה בהיסטוריה האנושית אנו עדים לחוסר האיזון הקיים בתוך כל ארגון בין יצרני הידע לבין המשתמשים בו.

בעוד שמונים אחוז מחברי הארגון (ויקיפדיה או קהילת דה-מרקר לצורך העניין) הם צרכני מידע ויצרנים של תוכן מועט עשרים אחוז הם יצרנים בינוניים ורק אחוז בודד (0.9% בממוצע בין כולם ו0.05% בויקיפדיה) יכולים להיחשב מנהיגים יוצרים בעולם הידע הקולקטיבי. לא השתנה הרבה מאז המהפכה התעשייתית?

האם זוהי חלוקת האחריות המתאימה לעידן שלנו?

האם זוהי חלוקת האחריות שאנו רוצים בארגון שלנו?

איך והאם אפשר להפוך את פירמידה?

זהו האתגר של עידן ה- Wiki

שרה בכור