היופי באמנות - במוחו של המתבונן

 איסוף ועיבוד : נעמי גלאור , עורכת תוכן , פרוייקט הגורם האנושי , ישראל

 האם יש בסיס ביולוגי אובייקטיבי לחוויית היופי באמנות או האם החוויה האסתטית היא סובייקטיבית? שאלה זו נחקרה לאחרונה על-ידי קבוצת חוקרים, שהשתמשו בסריקת MRI  כדי לבדוק את הפעילות העצבית במוחם של אנשים, חסרי ידע באמנות, שצפו בתמונות של פסלים קלאסיים.

 נקודת המבט האובייקטיבית נבדקה על-ידי הצגת תמונות של פסלים בפרופורציות מקובלות, לעומת תמונות של אותם פסלים שבהם עוותה הפרופורציה, עד כדי פגיעה באסתטיות שלהם.

 מבחינת הפעילות המוחית -  ההשוואה הראתה ש"חיתוך הזהב" (יחס קבוע של מידות וגדלים רבים בטבע ובאמנות) בפסלים המקוריים עורר פעילות עצבית במקומות מסוימים במוח ובעיקר ב- insular cortex האחראי על ייצוג הרגשות.

 נקודת המבט הסובייקטיבית נבדקה כאשר המשתתפים היו צריכים לחוות דעתם על הפסלים ולומר אם הם יפים או מכוערים בעיניהם. הפסלים היפים בעיניהם הפעילו את האמיגדלה, שהוא החלק האחראי על עיבוד תגובות רגשיות.

 התוצאות מראות שחוש היופי של צופים, שאינם בקיאים באמנות, בא לידי ביטוי בשני תהליכים שונים במוח.  החוקרים הסיקו מכך, שהערכת יצירה אמנותית מבוססת על גורמים אובייקטיבים וגם סובייקטיבים.

 עוד על המחקר ב- Sciencedaily