הצרכנים בארה"ב מוציאים 4.5 מיליארד דולר בשנה על תרופות המסייעות לשינה. רבים מהמשתמשים בכדורי השינה חושבים שפעולתם טובה יותר מזאת שנקבעה במעבדות שינה. ניתוח מחקרים על כדורי שינה, שנעשה במימון מכוני הבריאות הלאומיים, מצא שלתרופות חדשות כ"אמביין", "לונסטה" או "סונטה", אמנם היתה השפעה רבה יותר מאשר לתרופות פלסבו, אך בממוצע הן הפחיתו את משך הזמן עד להירדמות ב-12.8 דקות בלבד בהשוואה לפלסבו, והאריכו את זמן השינה רק ב-11.4 דקות. יצרני התרופות טוענים שבמחקריהם התוצאות היו מרשימות יותר.
בקרב נבדקים שהשתמשו בתרופות ישנות יותר, כ"הלסיון" ו"רסטוריל", משך ההירדמות קוצר בעשר דקות לעומת נוטלי האינבו, וזמן השינה הוארך בכ-32 דקות. באופן פרדוקסלי, כשהתבקשו הנבדקים להעריך בכמה זמן האריכו הכדורים את שנתם, הם היו הרבה יותר אופטימיים: מי שנטל את התרופות הוותיקות העריך שישן 52 דקות נוספות, ונוטלי הכדורים החדשים סברו כי מדובר ב-32 דקות נוספות.
לדעת החוקרים, נראה שהכדורים משנים את תפישתו של האדם לגבי מצב התודעה. כדורי שינה אמנם אינם מאריכים משמעותית את משך השינה, אבל למרות זאת האנשים שנוטלים אותם, בדרך כלל שבעי רצון .
רוב כדורי השינה פועלים על אותם הקולטנים במוח שעליהם פועלות תרופות נגד חרדה. ייתכן שהכדורים גורמים לאנשים לא לדאוג שלא יצליחו להירדם, וכתוצאה מכך הם פשוט מרגישים טוב יותר.
על פי תיאוריה אחרת, חלק מהתרופות מכניסות את המשתמשים למצב בשם Anterograde Amnesia: הם מתקשים לגבש זיכרונות, וכשיתעוררו פשוט לא יזכרו שקודם התקשו להירדם.
עוד על כדורי שינה ותופעות הלוואי שלהם, בכתבה מהניו-יורק טיימס, שפורסמה בעתון הארץ, ב- 4 בנובמבר, 2007.
איסוף : נעמי גלאור , עורכת תוכן , פרוייקט הגורם האנושי , ישראל