הסרט התיעודי עשרים ושמונה הוא התבוננות אינטימית קרובה על קיבוץ, הנמצא בעיצומו של תהליך שינוי. זהו סיפור על מרחק וקרבה, מסורת וזהות, סיפור על בית שאי אפשר לעזוב אבל השיבה אליו היא בלתי אפשרית.
שמונה עשרים ושמונה הוא פסיפס ויזואלי, מסע אישי אל הילדות בקיבוץ. המסע מתחיל לפני 28 שנה, כשהבמאי נולד בקיבוץ והוא עכשיו עומד להגיע לסיומו, כי עפ"י התקנון "בגיל עשרים ושמונה חייב בן המשק להחליט אם הוא נשאר בקיבוץ או עוזב".עשר שנים הבמאי גר מחוץ לקיבוץ. זה היה עשור בו הוא נזרק בבת אחת אל תוך עולם שלא הכיר קודם. בת"א, בנוף האורבאני השונה כל כך מהטבע שבו גדל, עם תרבות וקצב חיים אחר הוא השתנה והתבגר. ובאותן עשר שנים עבר הקיבוץ שינויים מרחיקי לכת. מעבר חד מסוציאליזם ושיתוף לקפיטליזם והתפרקות של היחד. הבסיס היציב שאליו הבמאי התגעגע והיה חוזר לביקורים בסופי שבוע, התערער לחלוטין. עשרים ושמונה הוא התבוננות אינטימית קרובה על קיבוץ, הנמצא בעיצומו של תהליך שינוי. זהו סיפור על מרחק וקרבה, מסורת וזהות, סיפור על בית שאי אפשר לעזוב אבל השיבה אליו היא בלתי אפשרית.
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 