יש הרואים בה את מחברת הרומן הפמיניסטי הראשון. לאחרים היא אחת סופרת גדולה בזכות עצמה. היצירה שפרסמה את שמה (אף שתחילה היה זה שם בדוי) זכתה לאינספור פרשנויות וניתוחים. אבל חייה של שרלוט ברונטה היו מוצלחים פחות מהרומנים שכתבה. ביתו הענייה של הכומר הנוקשה לא ידעה בחייה הפרטיים אושר רב מדי. בני משפחתה מתו בצעירותם משחפת וממחלות נוספות והיא מצאה עצמה עוסקת באמצע שנות השלושים לחייה בהעלאת זכרונות ובניסיון להבין את עברה ההרוס. הגבר שאהבה בלהט עצום לא השיב לה אהבה, ומשלמד על אהבתה היה זה מאוחר מדי. היא חששה מאירועים חברתיים ומהכורח שכפה עליה מעמדה כסופרת מצליחה לככב באירועים כאלה. נישואיה המאוחרים היו מאושרים, אבל אושר זה קצר-ימים היה. מבט מקרוב על חייה של סופרת שבייסוריה האישיים הותירה אחריה יצירה חד-פעמית.