במערכת היחסים המורכבת בין דפנה לוי והזאטוט שלה יש לה לעיתים תחושה שהוא עושה שימוש משכיל ומוכשר במשפט הממלכד. " אני חושבת שהוא חש בתסכול ובאי היכולת שלי לשכנע אותו באהבתי הנצחית ולמד שהשימוש במשפט הזה משכך את הזעם, מטה אותי מהנושא וגורם לי להשתדל ולחפש הוכחות הסותרות את הטיעון הקשה." זאטוט הבית מבין שהטיעון הטעון שבפיו הוא נשק יעיל המקנה לו נקודות זכות באמצעותו הוא מצליח לעקוד אותי, לגרום לי לרצות אותו ולשכך את זעמי."
'את לא אוהבת אותי!' מכריז הזאטוט בכל פעם שאני כועסת עליו. ההקשרים הסימביוטים שהוא עושה בין כעסי הרגעי עליו לבין אהבתי הנצחית אותו פועלים עלי באופן אמביוולנטי. מחד הם מצליחים להכעיס אותי יותר ומאידך הם גורמים לי לעשות הכול כדי להוכיח לו שאני אוהבת אותו יותר."