על ההבדלים בין תזונה של חברות חקלאיות לבין התזונה הנוודית, ועל הקשר ביניהן לבין תזונת הציידים-לקטים
הצייד-לקט הפרה-היסטורי חי בעיקר משורשים וזרעים עונתיים ובעלי חיים שהצליח ללכוד, בהתאם לאזור בו היה ולעונת השנה. הוא היה בתנועה מתמדת, וכאשר נגמר המזון הזמין לו באזור מסוים, המשיך במסעו לאזור חדש. חוקרים רבים מאמינים כי הדיאטה או התזונה של אבות אבותינו הציידים-לקטים הייתה בריאה יותר מהתזונה המודרנית. למשל - שכללה סידן וויטמין סי בכמות מספקת, פחות שומן ומלח, ויותר סיבים תזונתיים. פעילויות ספציפיות של מערכת העיכול שלנו הקשורות בחילוף החומרים מתאימות למצב הסביבתי בו חיינו כציידים-לקטים. לדוגמא - אגירת השומן שמתבצעת בגופנו מתאימה לתקופות עונתיות של שפע ומחסור, ולכן כשאנו אוכלים יותר מדי אנו משמינים, כי גופנו מצפה למחסור שיבוא מאוחר יותר.
ההתיישבות החקלאית הביאה למעבר לתזונה מאוד מוגבלת ופחות מגוונת, המתבססת בעיקר על המזון אותו הצליח האדם לגדל ולשמר. בנוסף לכך, השינויים באופי הפעילות הפיסית השפיעו לרעה על מצבנו הפיסי (למשל - מצאו שלדים מהתקופות הללו עם פגיעות בסחוס, שמייחסים אותן למעבר לעבודה מכופפת של עבודות חקלאיות, כמו דישת גרעינים מתמדת). למרות זאת, התיישב האדם ויצר את החברה שאנו חיים בה כיום - "החברה החקלאית" (ובשלב מאוחר יותר "התעשייתית").
במקביל לציר ההתפתחות של החברה החקלאית, אותה אנו מכירים ובה אנו חיים, התפתחה חברה שעשתה מסלול קצת שונה. חברה זו עברה באופן ישיר מצייד ולקט לרעייה ונדודים ונקראת "החברה הנוודית". שתי החברות אינן חברות של ציד ולקט אך התפתחו בשני מסלולים שונים.
למאמר המלא ..
קרדיט : האתר של אורי מאיר צ'יזיק