מקור - מגזין Seed
איסוף ועיבוד: דנה רוטמן , עורכת תוכן, פרויקט הגורם האנושי , מרילנד
בפורטלנד, אורגון, מיושמת שיטה חדשה לתכנון התנועה ברחובות - בלא מדרכות או מעברי חציה מוסדרים, תנועת הרכבים מוגבלת באמצעות עצים ומבנים הממוקמים בנקודות אסטרטגיות ברחוב. טשטוש הגבולות בין המקום המוקצה לרכבים וזה המוקצה להולכי הרגל מכוון, ומיועד ליצור מרחב אורבני נטול גבולות.
הרעיון העומד מאחורי מבנה זה נובע מהגישה האירופאית של "שטח משותף" הנובעת משילוב דיסציפלינות של הנדסה, תכנון ערים ופסיכולוגיה התנהגותית.
חסידי הגישה סבורים כי הסרת התמרורים וסימני הדרך מטילה את האחריות להתנהגות הכביש על הנהגים ועל הולכי הרגל. כך מחויבים הנהגים להאט את מהירות נסיעתם באופן שתתאים לתנאי הדרך, ואילו הולכי הרגל מחויבים לדאוג לשלומם ולהגביר את עירנותם בעת השימוש בדרך.
מחקר שנערך בשנים האחרונות בבריטניה, במקומות בהם הוסרו התמרורים מהדרך והוחלפו בעצים, ספסלים ומראה מחודש של הכביש, הראה כי מהירות הנסיעה ירדה ב-8 מייל לשעה בממוצע, וכי ירידה זו היא תוצאת בחירתו של הנהג ולא נבעה מחובה חוקית כלשהיא.
פן נוסף של השטח המשותף הוא השמירה על חיי הרחוב בערים. התומכים בשטח המשותף סבורים כי ילדים המוזהרים שלא לשחק ברחוב שמא יפגעו בתאונה, משאירים - הלכה למעשה - את הרחוב בידי הנהגים ומעודדים את האחרונים לנסוע מהר יותר ויותר. בעוד ששימוש בשטח המשותף מביא להבנה הדדית אודות דרכי המחשבה השונות של הולכי הרגל והנהגים, וכיצד שונות פסיכולוגית זו באה לידי ביטוי בחיי היומיום. "
הדרך למימושם של מרחבים משותפים ברוב הערים הגדולות עדיין ארוכה, אולם השימוש בכלי הפסיכולוגיה התנהגותית לשם תכנון ערים הולך ותופס מקום רב יותר ויותר.
למאמר המלא במגזין Seed
המחקר המלא אודות שליטה פסיכולוגית משותפת בדרך
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 