בלי קשירות, הגבלות והתעקשות על תרופות: שתי מחלקות סגורות מוכיחות שאפשר אחרת

בלי קשירות, הגבלות והתעקשות על תרופות: שתי מחלקות סגורות מוכיחות שאפשר אחרת

המטופלים במחלקות הייחודיות שנפתחו בבתי החולים הפסיכיאטריים מזור וכפר שאול מתגוררים במבנים צמודי קרקע, מבשלים יחד במטבח משותף ומקבלים מרחב אישי, יחס מכבד ותמיכה. בהתאם, מצב המאושפזים השתפר במידה ניכרת ומקרי האלימות פחתו. האם זה עתידן של המחלקות הסגורות בישראל?

לא עוד סביבה צפופה, אפרורית, דלה ומוזנחת, שבה נלקחות מהמטופלים עצמאותם ושליטתם על חייהם. בלא טיפול תרופתי אינטנסיבי, קשירות והגבלות פיזיות, שעות רבות של שיעמום וחוסר מעש. ובעיקר בלא החוויה הטראומטית המצלקת שמתלווה לעיתים לאשפוז במחלקה סגורה. במקום הזה מנסים גישה אחרת — אנושית, חומלת ומכבדת יותר — שבליבה העדפת הקשר עם המטופלים על פני הצבת הטיפול התרופתי במרכז.

עד לפני שנים אחדות, הרעיון של מסגרת אשפוזית חלופית למחלקה סגורה היה מתקבל בביטול, ואולי מתפרש כחתירה תחת עקרונות הפסיכיאטריה המסורתית. אבל המחלקות הסגורות הייחודיות שהוקמו בשנתיים האחרונות בבתי החולים מזור וכפר שאול מוכיחות שאפשר גם אחרת. הן אמנם עדיין חריגות בנוף של מערך האשפוז הפסיכיאטרי בישראל, אבל אם לשפוט על פי התוצאות עד כה — ועל פי תמיכת משרד הבריאות — נדמה שכעת אין דרך חזרה.

למאמר המלא של עידו אפרתי בעיתון הארץ

בלי קשירות והתעקשות על תרופות: שתי מחלקות סגורות מוכיחות