מקור וקרדיט : אתר פסיכולוגיה עברית ברשת וד"ר דניאל בקר
אמצע החיים הוא שלב התפתחותי נורמטיבי. למרות שלא מספיק נחקר, קיימת הסכמה לגבי הקונפליקטים העיקריים, השינויים והמטלות האופייניות לשלב זה בחיים, במיוחד קיימת תורה מגובשת לגבי אופי המעבר למחצית השנייה של החיים או מה שנהוג לקרוא "משבר אמצע החיים".
הגישה הפסיכותרפאוטית הדינאמית למטופל באמצע החיים אינה שונה מהותית לזו המאומצת כלפי מתבגר או אדם קשיש.
הצעת המחבר היא כי התמקדות בנושאים קיומיים וגישה פסיכותרפאותית קיומית, על בסיס גישה דינמית, תואמים במיוחד פסיכותרפיה של אנשים במעבר למחצית השנייה של החיים. בחיבור שלהלן יוצגו הנושאים המרכזיים של הפסיכולוגיה של אמצע החיים. בהמשך תידון הרלוונטיות של הגישה הפסיכותרפאוטית הקיומית סביב ארבעה נושאים יסודיים של ה"שיח הקיומי": מוות, בדידות, חרות ומשמעת.
המאמר מנסה לתאר בקצרה את עיקרי הקווים ההתפתחותיים לקראת המחצית השנייה של החיים. תמצית הסיפור הוא כי במעבר לאמצע החיים הסופיות הופכת להיות נושא אישי ואינטימי ובעקבות כך יש חיפוש מחודש של משמעות הקיום, מה שמעמת עם שאלות של חרות ואחריות תוך תחושה כואבת של בדידות. והרי זו התמצית של המצב האנושי עפ"י התיאוריה האקסיטנציאלית. החפיפה הזו היא הבסיס למחשבות שהבעתי במאמר, בו ניסיתי להבליט את החשיבות של הדגשים הקיומיים בטיפול בפרט במעברו למחצית השנייה של החיים.
למאמר המלא של ד"ר דניאל בקר באתר פסיכולוגיה עברית ....