הנדסתי את החלומות שלי. ואז הכל התפרץ
הסופר מייקל קלון ניסה את הטכנולוגיה העדכנית ביותר לעיצוב חלומות, וגילה בה מפתח מרתק ליצירתיות, לזיכרונות ולהבנת העולם
למרות כמה ספקולציות מסקרנות, המדע עדיין לא מצא תשובה ברורה ומספקת לשאלה למה אנחנו חולמים. אחת הסיבות לכך היא שהידע שלנו על המוח נמצא עדיין בחיתוליו. סיבה אחרת נובעת מהמגבלות המיוחדות של חקר החלומות, ומחקרים בבעלי חיים, שהם הסטנדרט במדעי המוח, לא עוזרים כאן. כשדיברתי על מצב התחום עם חוקרת החלומות ארין וומסלי (Wamsley) היא תיארה מעין אכזבה, תחושה שהתובנות פורצות הדרך שלפני עשור חשבנו שאנחנו ניצבים על סיפן לא הגיעו.
בשנים האחרונות, המבוי הסתום הזה הוביל להופעתה של מה שכתב העת "Consciousness and Cognition" כינה "הנדסת חלומות". בפרפרזה על קארל מרקס, אם עד כה המדענים ניסו להבין את החלומות, כעת המהנדסים מבקשים לשנות אותם. למעשה, הם טוענים שהיכולת לשנות חלומות חיונית להבנתם. "ההיגיון פשוט", כתבו עורכי כתב העת: "אם לא נוכל לשלוט בתוכן החלומות, לא נוכל לבצע בו ניסויים מבוקרים". מתוך המאמצים להשפיע על חלומות, אלו שזכו למרב תשומת הלב התמקדו בחלומות צלולים, שבהם החולמים מודעים לכך שהם חולמים ומתקשרים עם החוקרים באמצעות תנועות עיניים. היו שטענו שגירוי חשמלי של גלי מוח יכול לעורר חלומות צלולים; אבל מחקר מ־2020 לא הצליח להדגים את הטענות הללו, והמליץ על "גישה זהירה לשלל המכשירים המסחריים המתהדרים בגירוי חשמלי להשראת חלום צלול".
הדורמיו, לעומת זאת, מייצג את הטכנולוגיה הבשלה ביותר שהנדסת החלומות הניבה עד כה. הורוביץ ועמיתיו המציאו אותו ב־2019 כחלק מהתזה לתואר שני ב־MIT, ששילבה את העניין שלו בחלומות, ביצירתיות ובטכנולוגיה. לאחר שהשלים את לימודיו, הוא נשאר במכון כדי לבחון את הפוטנציאל של המכשיר עם צוות מה־Media Lab, מסגרת שבה מדענים, מהנדסים ואמנים משתפים פעולה בפרויקטים שאינם קשורים לדיסציפלינות מסורתיות.
בימים שלאחר חוויית העץ שלי המשכתי להשתמש בדורמיו
למאמר המלא באתר " כלכליסט"