האם הקומץ משביע את הארי?: ההתנהלות הכלכלית של משקי הבית החרדיים
מחקר מדיניות 179
המכון הישראלי לדמוקרטיה
בשנים האחרונות מחקר עשיר עוסק בתעסוקת חרדים, אך רק מחקרים ספורים עוסקים בשאלת האיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים ובנקודת המבט החרדית בכל הנוגע לעוני ולפרנסה. האם מצבם הפיננסי של משקי הבית החרדיים השתפר בעקבות העלייה בשיעורי התעסוקה, או שמא הוא הידרדר בשל העלייה ביוקר הדיור והמחיה? האם הקורונה פגעה באיתנות של משקי הבית החרדיים, או שאלו התגברו עליה בדומה למרבית המשק הישראלי?
כיצד קואליציה ללא חרדים משפיעה כלכלית על משקי הבית החרדיים?
גיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית מביא לכך שהחלטות הקשורות בכניסה להכשרה מקצועית ולתעסוקה מתקבלות כחלק מההתנהלות הכלכלית של משק הבית כולו. מחקר זה בוחן אפוא את התמורות שחלו באיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים ואינו מתמקד בהכרח בגברים החרדים או בנשים החרדיות.
ממצאי המחקר מראים בין השאר כי ישנה עלייה ברמת החיים של משקי הבית החרדיים הנובעת בעיקר מגידול בהכנסות מתעסוקה.
כמו במחקרים קודמים נמצא שקיים פער של כ-2600 שקלים בחודש בין ההכנסה החודשית הממוצעת להוצאה החודשית הממוצעת של משק הבית החרדי. אצל משקי בית יהודים לא חרדים לא קיים פער כזה. אחד הדברים החשובים שעשינו היה לנסות להבין איך משקי הבית מגשרים על פער כזה, שאינו בר קיימא.
אפשרות אחת היא שכמו רוב משקי הבית, למשק בית צעיר יותר הוצאות מהכנסות, ובטווח הארוך כשההכנסות גדלות, הפער נעלם. במקרה כזה הפער בממוצע יהיה בגלל שהחברה החרדית הרבה יותר "צעירה". אבל בדקנו וראינו שבעוד אצל משקי בית יהודים לא חרדים הפער נסגר אחרי גיל 40, אצל החרדים זה אינו כך.
מקור 1
מקור 2