כתבתו של דני בר-און שפורסמה במוסף הארץ מספרת על המעבדה לתודעה מתבוננת בראשות פרופ' עמית ברנשטיין.
"ברנשטיין ועמיתיו במעבדה לתודעה מתבוננת באוניברסיטת חיפה חושפים בהדרגה את הדינמיקה של עולם המחשבות.
הם מקווים שכך יוכלו לפעול לצמצום המצוקה האנושית באותו המרחב הפנימי שבו היא נוצרת"
בכתבה מתוארים מספר כלים חדשניים ומחקרים פורצי דרך שנעשו ועוד נעשים במעבדה, וביניהם פרויקט הפליטים המיוחד והחשוב שהחל ב-2010 ונמשך עד היום. פרופ' ברנשטיין רואה את הפרויקט לא רק כמשימה מדעית אלא גם כחובה מוסרית, ומתאר אותו כ"העבודה הכי משמעותית שאני עושה".
ברנשטיין ועמיתיו במעבדה לתודעה מתבוננת באוניברסיטת חיפה חושפים בהדרגה את הדינמיקה של עולם המחשבות. הם מקווים שכך יוכלו לפעול לצמצום המצוקה האנושית באותו המרחב הפנימי שבו היא נוצרת.
בלי להזדקק לתרופות פסיכיאטריות או לטיפולים פסיכולוגיים ארוכים ויקרים — האם אפשר לשחרר את המחשבות התקועות, המציקות, באמצעות חיזוק או הרפיה של שרירי קשב נסתרים? ולמה בכלל המחשבות האלה נתקעו מלכתחילה, בעוד שמחשבות אחרות גלשו להן במורד הזרם בלי בעיה?
ברנשטיין הוא לא "חוקר מדיטציה". אבל המדיטציה, או ליתר דיוק מדיטציית מיינדפולנס, היא אמצעי מפתח במחקר שלו, כי הוא חושב שיש לה יכולת רבת עוצמה להשפיע לטווח ארוך על מנגנוני התודעה המופנית פנימה. הגדרה מקובלת למיינדפולנס, או בעברית "קְשִׁיבוּת", היא "המודעות שמופיעה כששמים לב בכוונה, בהווה, ובאופן בלתי־שיפוטי לחוויה המתפתחת רגע אחרי רגע
מחקר המיינדפולנס, שנטוע במסורות מזרח־אסייתיות כמו מדיטציית ויפסאנה, צמח במהירות בשני העשורים האחרונים, וכיום עוסקות בו עשרות מעבדות ברחבי העולם.
ממצאים ברמת איכות משתנה מראים השפעה חיובית של התערבויות מבוססות־מיינדפולנס על הפרעות ומחלות רבות, ממעי רגיז ועד לפסוריאזיס. ישנם גם סימני שאלה, ישנם גם ממצאים פחות מעודדים. אבל לצדם הצטברו מחקרים חזקים ומבוססים, למשל בנוגע לדיכאון. בנובמבר האחרון התברר שמשרד הבריאות הבריטי עומד לעדכן את מדיניות הטיפולים ולהציע למי שסובל מדיכאון קל ובינוני סדנת מיינדפולנס כאחד מטיפולי הקו הראשון, בעוד תרופות יוצעו כקו שני בלבד.
אין כבר כמעט ספק שמדיטציה מועילה, אבל מה שקורה מתחת למכסה המנוע שלה נותר במידה רבה בגדר תעלומה.
למאמר המלא בעיתון " הארץ"
".
מחקר המיינדפולנס, שנטוע במסורות מזרח־אסייתיות כמו מדיטציית ויפסאנה, צמח במהירות בשני העשורים האחרונים, וכיום עוסקות בו עשרות מעבדות ברחבי העולם. ממצאים ברמת איכות משתנה מראים השפעה חיובית של התערבויות מבוססות־מיינדפולנס על הפרעות ומחלות רבות, ממעי רגיז ועד לפסוריאזיס. ישנם גם סימני שאלה, ישנם גם ממצאים פחות מעודדים. אבל לצדם הצטברו מחקרים חזקים ומבוססים, למשל בנוגע לדיכאון. בנובמבר האחרון התברר שמשרד הבריאות הבריטי עומד לעדכן את מדיניות הטיפולים ולהציע למי שסובל מדיכאון קל ובינוני סדנת מיינדפולנס כאחד מטיפולי הקו הראשון, בעוד תרופות יוצעו כקו שני בלבד. אין כבר כמעט ספק שמדיטציה מועילה, אבל מה שקורה מתחת למכסה המנוע שלה נותר במידה רבה בגדר תעלומה.
למאמר המלא בעיתון " הארץ"