החיים המודרניים שיבשו את אוכלוסיית החיידקים בגוף שלנו. המדענים מנסים לשקם אותה

        שרה טוי   וול סטריט ג'ורנל

חוקרים טוענים שבני אדם נחשפים היום פחות מבעבר לחיידקים טובים, ומגפת הקורונה רק החמירה את המצב • "וול סטריט ג'ורנל" מציג שמונה דרכים שבהן מדענים מנסים לשקם את המיקרוביום האנושי, אותה אוכלוסיית חיידקים שחיה על ובתוך הגוף שלנו

מיקרוביום, או מגוון החיידקים שחיים על ובתוך הגוף האנושי, יש תפקיד חיוני בשמירה על הבריאות הגופנית והנפשית שלנו. הוא לא רק מגן מפני מחלות, הוא גם מאמן את מערכת החיסון, מווסת את חילוף החומרים ועוזר לתכנת את המוח, בין היתר. השנים הראשונות בחיי אדם הן חיוניות ליצירת מיקרוביום חזק ומגוון, אבל אורח החיים המודרני מקשה עלינו להיחשף כנדרש לאותם חיידקים. החשיפה הזאת יכולה להיות דרך מגע באנשים אחרים, נשימה ואכילה. לירידה בהיקף האינטראקציות בתקופת המגפה יכולה להיות השפעה ארוכת טווח.

עם ההגירה לערים, מאז המהפכה התעשייתית, האוכלוסייה האנושית איבדה את החשיפה שהייתה לה לחיידקים הנמצאים באדמה, בבוץ ובבעלי חיים שנמצאים לעתים קרובות באזורים כפריים. גילוי הפניצילין ב־1928 והשימוש הגובר באנטיביוטיקה שיבשו את המיקרוביום אפילו יותר, טוענים מדענים. מחקרים מראים שלילדים שקיבלו אנטיביוטיקה בשלב מוקדם בחייהם סיכון גבוה יותר לחלות באסתמה של ילדים, בצליאק, בהשמנת יתר, בהפרעות קשב..

מדענים חושבים שאנטיביוטיקה מפריעה למיקרוביום בין השאר משום שהיא מחסלת חיידקים טובים ורעים כאחד. לכן הם מנסים לפתח מוצרים פרוביוטיים שישקמו את המערכת. "אלה לא יהיו מוצרי הפרוביוטיקה שקונים בחנויות טבע, אלא מוצר פרוביוטי עתידי אחר כלשהו", אמר מרטין בלייזר, מנהל המרכז לביוטכנולוגיה מתקדמת ורפואה באוניברסיטת ראטגרס. בניגוד למוצרי הפרוביוטיקה שמוכרים בבתי המרקחת ובסופרמרקטים, שבמידה רבה יתרונותיהם אינם מוכחים, מוצרי העתיד ייוצרו לאחר ניסויים מדעיים בחיות ובבני אדם שיקבעו מה ההשפעה שלהם. "אנו צריכים להגדיר מהם האורגניזמים שניתן להפיק מהם תועלת ואנחנו יכולים לתת, לאיזו מטרה הם עוזרים ולמי", הוסיף.

לאכול נכון עם דיאטה מותאמת אישית

האם חיידקים במעי משפיעים על כמות האנרגיה שאנחנו מקבלים ממזון? לפי מחקר שנעשה במכון ויצמן ברחובות, אותן ארוחות מובילות לרמה שונה של סוכר בדם באנשים שונים, בין השאר בגלל המיקרוביום שלהם. האימונולוג ערן אלינב, הביולוג החישובי ערן סגל ועמיתיהם פיתחו אלגוריתם שיכול לחזות את רמת הסוכר של אדם מסוים בתגובה למאכלים שונים, בהתבסס על מאפיינים כמו בדיקת דם, הרגלי תזונה, מידות גוף ופרופיל המיקרוביום של המעי. הם קבעו דיאטות מותאמות אישית לאנשים שהיו בסיכון לפתח סוכרת והצליחו להוריד כך את רמות הסוכר בדם שלהם. בסופו של דבר, "אנו יכולים לנסות להשתמש בתזונה המותאמת אישית לא רק לניהול רמת הסוכר, אלא אולי גם לשליטה במחלות אחרות הקשורות במיקרוביום, מחלות דלקתיות ומחלות אחרות", אמר ד"ר אלינב.

לפי כמה מחקרים, המיקרוביום עוזר לווסת את ספיגת השומן במעיים. פרופ' לורה הופר, מומחית לאימונולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן, חוקרת מוביל שומן מסוים המווסת על ידי המיקרוביום והשעון הביולוגי. "אם נצליח לבצע מניפולציה מיקרוביולוגית במוביל השומן הזה במעיים, נוכל לשלוט על מידת השומן שגופנו סופג", היא אומרת, ואולי כך נמצא דרך לצמצם את תופעת השמנת היתר, שנובעת מתזונה לקויה או להגביר את ספיגת אבות המזון.

ד"ר הופר ועמיתיה חוקרים אילו חיידקי מעיים מעורבים בייצור מוביל השומן הזה. "אם נבין זאת, נוכל לתת את החיידקים האלה במקרים שבהם נרצה להגביר את ספיגת השומן, לדוגמה במצב של תת-תזונה, או למנוע את התרבותם במקרים אחרים", אמרה. היא מקווה שלמעבדה שלה יהיו תשובות נוספות בשנה או בשנתיים הקרובות.

למאמר המלא