שינויים בקצב הנשימה משנים את ההפרשה במוח של חומר בשם נוירואדרנלין. זה כנראה חלק מהמנגנון המתואר בסקירה. ההורמון הזה מופרש כאשר אנחנו בסכנה, אבל גם כשאנחנו מאותגרים, סקרנים או מתעמלים.
תנשמו. מחקרים מגלים איך הנשימה משפיעה על התפקוד שלנו בכל כך הרבה היבטים
מאת : גלי וינרב
איך הנשימה משפיעה על הזיכרון, מדוע אנחנו מקבלים החלטות בזמן נשיפה והאם נשימה עמוקה מפחיתה כאב • חוקרים מגלים בהדרגה שבתהליך האבולוציוני של בני האדם, נוצר קשר עמוק בין הנשימה לתפקוד המוח
אם נשימה מהירה ורדודה מתרחשת בזמן סכנה, הגיוני שמצב של נשימה עמוקה, עם איזון בין זמני השאיפה לזמני הנשיפה, כמו במדיטציה, יהיה קשור ברגיעה. מצד אחר, אם נשימה רדודה מזוהה עם דריכות וזיהוי מהיר יותר של סכנה, איך ייתכן שגם מדיטציה נמצאה עם השנים במחקר כמשפרת את היכולות הקוגניטיביות ואת הקשב?
מחקר שעשו חוקרים מאוניברסיטת טריניטי קולג' בדאבלין מנסה להסביר זאת. קודם כול, החוקרים הראו ששינויים בקצב הנשימה משנים את ההפרשה במוח של חומר בשם נוירואדרנלין. זה כנראה חלק מהמנגנון שתיארנו. ההורמון הזה מופרש כאשר אנחנו בסכנה, אבל גם כשאנחנו מאותגרים, סקרנים או מתעמלים.
כשאנחנו בלחץ רב מאוד, רמות הנוירואדרנלין גבוהות מדי, והריכוז שלנו צר מדי. כשהרמות נמוכות מדי, אנחנו לא ערניים. ישנה איזושהי נקודת אמצע, שבה כמות הנוירואדרנלין מושלמת. ובנקודה הזו, אנחנו בשיאנו מבחינת סוגי החשיבה והזיכרון הדרושים למשימות כמו ריכוז ארוך טווח ופתרון בעיות. רמות אופטימליות של נוירואדרנלין גם מאפשרות צמיחה של קשרים מוחיים חדשים, שמשפרים את יכולות החשיבה לטווח הארוך.