הבזקים
הבריונות עברה לווטסאפ הכיתתי ומצוקות התלמידים גדלו. גם הקושי לטפל בהן. מאז שעברה מערכת החינוך ללימודים וירטואליים, גם היועצים החינוכיים קיבלו מסך שחור: הקשר שלהם עם התלמידים נפגע,
יועצים חינוכיים

הבריונות עברה לווטסאפ הכיתתי ומצוקות התלמידים גדלו. גם הקושי לטפל בהן

גורם מפרסם: עיתון "הארץ"
מחבר: שירה קדרי-עובדיה
מקור: עיתון "הארץ" , 25 לינואר 2021
תאריך: 06.02.2021

הבריונות עברה לווטסאפ הכיתתי ומצוקות התלמידים גדלו. גם הקושי לטפל בהן
מאז שעברה מערכת החינוך ללימודים וירטואליים, גם היועצים החינוכיים קיבלו מסך שחור: הקשר שלהם עם התלמידים נפגע, הם מתקשים לזהות בעיות בחייהם ופעמים רבות תלויים בהורים, וברצונם של אלה לשתף פעולה. היועצים מנסים אמנם למצוא דרכי פעולה חלופיות, אך בהיעדר קשר ישיר - אלו מוגבלות.

כבר כמעט שנה שהיועצות והיועצים החינוכיים פועלים בלב המשבר הארוך והעמוק ביותר שעובר על מערכת החינוך בישראל. במובנים רבים, הם מי שנמצאים בקו הראשון למצוקות הנפשיות והחברתיות של התלמידים. הם הכתובת המיידית עבור הילדים ובני הנוער, וגם עבור ההורים והצוותים החינוכיים. לא תמיד יש להם כלים לסייע, ודאי לא כעת. "בקורונה זה מאוד קשה ומבלבל", אומר ראאד עמאר, יועץ חינוכי בחטיבת הביניים בחורפיש ובבית ספר יסודי באבו־סנאן, "בחורפיש לא חזרנו ללימודים מאז תחילת השנה, ויש תלמידים שבכלל לא פגשנו. ברור לי שיש מצוקות, אבל התלמידים לא מספרים לי כי בגיל הזה — אם הם לא פוגשים אותך פנים אל פנים, אתה פשוט לא חלק מהחיים שלהם. ביום־יום הדלת שלי פתוחה, הכל זמין ונגיש. ועכשיו המגע האישי נעלם לגמרי".

"ברור לי שיש מצוקות, אבל התלמידים לא מספרים לי כי בגיל הזה — אם הם לא פוגשים אותך פנים אל פנים — אתה פשוט לא חלק מהחיים שלהם". ראאד עמאר, יועץ חינוכי בחטיבת הביניים בחורפיש ובבית ספר יסודי באבו־סנאן..


הדברים הללו נשמעים ודאי מוכרים, מוכרים מדי למיכל (שם בדוי), יועצת חינוכית בבית ספר יסודי בתל אביב. "החוויה היא שקושרים לך את הידיים והרגליים", היא אומרת. לדבריה, היא מוצאת את עצמה לא פעם מנסה ליישב סכסוכים בין ילדים שלובשים צורה אחרת בימי הקורונה: חרמות והקנטות דרך קבוצות הווטסאפ הכיתתיות.
כשמקרה כזה מתגלה למורה, היא מיידעת את היועצת — וזו מנסה לפתור אותו בהידברות בין הצדדים. "דרך המסך זה לא קל", מודה מיכל ומוסיפה עוד נדבך שמקבל יותר משמעות בתקופה זו: "ההורים יושבים ליד הילד, גם אם לא רואים אותם, זה ברור שהם שם. המעורבות שלהם מאוד מקשה על הילדים לדבר בכנות ולפתור את הבעיות ביניהם". הנוכחות ההורית מפריעה גם בהיבטים אחרים, שאינם קשורים לסכסוך זה או אחר בין תלמידים. "אני צריכה להתחיל שיעורי חינוך למיניות בריאה עם שכבת ו', אבל גיליתי שזה בלתי אפשרי מרחוק", היא מסבירה. "כשהם יושבים בבית וכל המשפחה שם, הם לא מרגישים מספיק בנוח לדבר על הנושא".

להמשך הכתבה בעיתון "הארץ" 

 

 

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות.
הרשמה ללקט
דוא"ל
* להסרה
במבט לאחור
רשימת קטגוריות מלאה
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים
אנשים פשוטים
אפשר גם אחרת
יוצאי הדופן והמיוחדים
אנשים , מחשבים ואינטרנט
קיבוצים ואנשי ההתיישבות
החברה החרדית
עולים חדשים ועולים ותיקים
עובדים זרים
תרמילאים ומטיילים
קשישים
אנשים והקונפליקט הישראלי-ערבי
בני נוער וצעירים
אנשים והמצב הכלכלי
סיפורי התמודדות
גמלאים
מגזר ערבי
מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
רפואה משלימה
רפואה אלטרנטיבית
הבריאות שלך
מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
מחקרים ועיונים בחינוך
מחקרים ועיונים בספרות
מחקרים ועיונים בהיסטוריה
מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
אנשים בעת העתיקה
ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
יזמים, אנשי עסקים ואנשי היי-טק
ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
שכול
ניצולי שואה
סרטי תעודה
ספרים חדשים
מדעים ואנשים
אנשים , מזון ותזונה
אנשים, טבע וסביבה
אנשים במרחב הניהול
הרהורים ומחשבות
שיטות אימון
מחקרים ועיונים בקרימונולוגיה
סקירות מחלקת איסוף בפורטל הגורם האנושי
הנצפים ביותר
אודות  |   צרו קשר  |   שלחו קישור  |   RSS  |   אתר צמתי מידע
נבנה ע"י אפוק