עידו אפרתי
מחקר ישראלי שהתפרסם בכתב העת Nature עשוי לשנות את כל מה שידוע לרופאים ולתזונאים על תופעת ההשמנה החוזרת, וחושף את תפקידם הדרמטי של חיידקי המעיביצירתה. מעל 90% מהאנשים שהתנסו בדיאטה וירדו במשקל, חוזרים בתוך שנה למשקלם הקודם, ובמקרים רבים אף עולים עליו. עם כל מחזור השמנה עולה אחוז השומן בגוף, ואתו הסיכון ללקות במחלות הקשורות בעודף משקל, כמו סוכרת, כבד שומני, מחלות לב וכלי דם ועוד.
המחקר מגלה לראשונה כי תופעה זו מושפעת באופן דרמטי משינוי המתרחש בחיידקי המעי, שפוגם בתהליכי פירוק השומן ובכך גורם לעלייה מתמדת במשקל. את המחקר ערכו חברי קבוצות המחקר של ד"ר ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה, ופרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע. במסגרת המחקר החוקרים אף פיתחו כלים לניבוי מדויק של השמנה חוזרת, והציגו פתרונות מעשיים להתערבות ושינוי של אוכלוסיית חיידקי המעי.
את ההסבר לתופעה חיפשו אלינב וסגל באוכלוסיית חיידקי המעי (מיקרוביום) והרכבה, שמשתנה מאדם ואדם. במחקר שערכו בעכברים גילו החוקרים כי תהליך הירידה במשקל אינו 'מחזיר את הגלגל לאחור' באופן מלא, כפי שאולי ניתן היה לצפות. מסתבר שחיידקי המעי אוצרים בתוכם 'זיכרון' של גלגולי ההשמנה של הגוף. אותו זיכרון מתגלה במחקר כבעל משמעות רבה בתהליך ההשמנה החוזרת: הוא גורם להאצת העלייה החוזרת במשקל ודוחק את הגוף להשמנת יתר גדלה והולכת.
כדי לבודד ולמדוד את השפעת חיידקי המעי על השמנה חוזרת, לספק לה ראיות מדעיות משכנעות ובהמשך אף להציג פתרון מעשי, נדרש מחקר מורכב שכלל שלבים ומתודות מגוונות — מניסויי מעבדה בעכברים, דרך מיפוי ביולוגי וגנטי, עבור בהשתלת תאי מעי, ועד פיתוח אלגוריתמים ותוכנות למידה לניבוי מוצלח של התופעה. "עשינו הרבה ניסויים מתוחכמים שבהם מיפינו את כל הדברים שמשתנים בחיידקים בעקבות הזיכרון של תהליכי ההשמנה. בסופו של דבר גילינו שהם לא נשארים כפי שהיו, וכתוצאה מכך הם גורמים לפירוק של הפלבנואידים — חומרים מטבוליים שנמצאים ברקמות השומן ותפקידם לעודד הפקה של אנרגיה בשומן. מה שקורה הוא שבמצב נורמלי החיידקים מפרקים את השומן בצורה טובה, אבל בהשמנה חוזרת החומרים הללו חסרים והחיידקים משפיעים על הפיזיולוגיה של המאחסן", מסביר אלינב.
תהליכי ההשמנה וההרזיה של העכברים נבחנו באמצעות כמה קבוצות ניסוי. מקור תהליכי ההשמנה, ההרזיה וההשמנה חוזרת, היה שונה, וכלל עכברים שהדיאטה עתירת השומן שלהם הוחלפה במזון רגיל והגיעו למשקלם המקורי, לפני שהשמינו שוב. מודל אחר בניסוי כלל עכברים שטופלו בתרופה מדכאת תיאבון ואז שבו במהירות למשקל המקורי. קבוצה שלישית נבחנה תחת השפעת מולקולה שמדכאת דווקא את ההורמון לדיכוי התיאבון בגוף.
למאמר המלא בעיתון " הארץ"