היציאה לשאלה בחברה החרדית מאז קום המדינה
דרך החול : תופעת "היציאה לשאלה" מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים , סוציולוגיה ישראלית : כתב-עת לחקר החברה הישראלית - כרך ו, מס' 1 , 2004
מאת : שרית ברזילאי
תקציר
מאמר זה בוחן את התפתחותה של התופעה החברתית של "היציאה לשאלה" מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים . המאמר מבוסס על 53 סיפורי חיים של גברים ונשים , בני 15 עד 70 שנה , שעזבו את החברה החרדית באופן נפשי או מעשי בין השנים . 1998-1948 המסע הדיאכרוני בעקבות סיפורי החיים של היוצאים לשאלה חושף מעבר מגישת הנתק והקרע המוחלט , שהייתה נפוצה בסיפוריהם של היוצאים בשנות החמישים , לגישת הרצף , המציגה גבולות עמומים ופתוחים , הנפוצה יותר בסיפוריהם של היוצאים מאז שנות השישים ואילך . סיפורי החיים האישיים שנאספו במהלך המחקר אינם אידיוסינקרטיים ; הם מבטאים הקשר תרבותי , מושפעים ממנו , ובו זמנית גם מבנים אותו . מההתבוננות בתפיסת היחסים בין דתיים לחילוניים דרך סיפוריהם של "היוצאים לשאלה" מצטיירת מגמה של ריכוך הגבולות בין שתי החברות .
במאמר הנוכחי יש ניסיון ללמוד מבעד לעיניהם של היוצאים לשאלה על ההקשרים שהתופעה מעוגנת בהם , כלומר - החברה החרדית , החברה החילונית והיחסים בין שתי החברות . סט מודרנית קוראת להתבוננות מחדש בגבולות החברתיים ובהבנייתם . בעקבותיה , זווית הניתוח של הגבולות החברתיים במאמר הנוכחי היא שונה : במקום להתבונן בחברה החרדית וביחסיה עם החברה החילונית דרך המרכז - דרך הפוליטיקה , ההנהגה והטקסטים האידאולוגיים , נתבונן בה דרך הפריפריה - דרך סיפורי חייהם של אנשים שבחרו לצאת מתוכה . ממקומם של אלה שבחרו לעזוב את החברה החרדית ולעבור לחברה אחרת מצטיירת תמונה שונה של היחסים בין שני העולמות . אמנם היוצאים לשאלה בחרו להתמקם , פיזית או תודעתית , באופן חלקי או מלא , מחוץ לחברה החרדית או לצדה , אולם במקביל יש ביניהם הטוענים כי הם אינם מגדירים את עצמם כחלק אינטגרלי מהחברה החילונית . "זר" הוא מונח מפתח בהגדרת זהותם העצמית . לטענתם , זרותם בשני העולמות היא בבחינת הוויה מתמשכת : "זהו שיוט מטורף של אדם זר בכול מקום " , אומר אריק , שיצא לשאלה לפני כשלושים שנה . ישראל סגל , איש תקשורת שיצא אף הוא לשאלה לפני כשלושים שנה , טען בריאיון טלוויזיוני : "אני חי בתפר , אני לא שייך לעולם החרדי בגלל בחירתי , ואני לא שייך גם לעולם החילוני , אני מוגדר ךדוס הזר והמוזר הזה " . רוב היוצאים לשאלה מתמקמים על הגבול שבין העולמות ומאמצים את מעמד . "הזר"
סיפורי תולדות חיים , כפי שהם מסופרים לצורך המחקר , הם שיטה לאיסוף מידע והם גם מושא הניתוח . סיפורי חיים בנויים בצורר , רטרוספקטיבית ; לפיכך , אפשר להניח כי גם היוצאים לשאלה בונים את סיפור העבר מתוך התשקופת של נקודת הזמן שהם נמצאים בה בהווה . מעבר לכך , הרלוונטיות של המתודולוגיה הנרטיבית לחקר תופעת היציאה לשאלה מתבטאת במספר מאפיינים : ראשית , למתודולוגיה המתבססת על סיפורי חיים יש יתרון בולט בתחום חקר הזהות . הזהות היא אחת מאותם מבנים החבויים באדם ואינם ניתנים לצפייה ישירה או להבנה מבחוץ ; שנית , המחקר הנרטיבי מאפשר לעקוב אחר תהליכים היסטוריים ולחלץ מהסיפורים את הממד הדיאכרוני ; שלישית , סיפורי החיים מאפשרים לנו להתבונן באינטראקציה בין היחיד לתרבות ובהקשרים החברתיים שהוא פועל בתוכם . על המרואיינים המחקר הנוכחי מתבסס על ניתוח 53 סיפורי חיים של גברים ונשים בני 15 עד 70 שנה , ( שעזבו את החברה החרדית באופן נפשי או מעשי , בין; 1998-1948 מהם יצאו מהפלגים האשכנזיים של החברה החרדית , ולפיכך רוב ההשערות והניתוחים התאורטיים אינם מתייחסים לפלגיה המזרחיים של חברה זו . היוצאים לשאלה הם אוכלוסייה שקשה מאוד לאתר אותה . הקושי נובע מהעובדה שמרגע עזיבתם את החברה החרדית ויציאתם לשאלה הם משתלבים לכאורה בחברה הרחבה ואי אפשר לזהותם .