יותר מ-10% מבני האדם מודים בסקרים אנונימיים שהם שומעים קולות בתוך הראש שלהם. האם הם בהכרח בהתקף פסיכוטי? בפסיכיאטריה הקלאסית שמיעת קולות, או "הזיות שמיעה", נתפסות כסימן מקדים למחלת נפש כמוסכיזופרניה או מאניה-דיפרסיה, ולמחלות מוח כמו אפילפסיה, פרקינסון ואלצהיימר. אולם בשנים האחרונות גורמים בתחום הפסיכיאטריה מתחילים לערער על התפיסה הזאת ומציעים הסברים אחרים לתופעה.

מחקר שנערך ב-2002, וממצאיו שוחזרו גם במחקרים אחרים, הראה כי 25% משומעי הקולות עונים על הקריטריונים שעל פיהם מאבחנים מחלת נפש. ומה עם 75% הנותרים שאינם עונים על הקריטריונים הללו? האם ייתכן שלאורך השנים נעשה עוול לשומעי הקולות, בעקבות טיפול פסיכיאטרי שלא היה הכרחי? האם הדאגה מפני תיוג כחולי נפש הביאה את שומעי הקולות להסתיר את החוויה שלהם ולהימנע מקבלת עזרה בהתמודדות עם הצדדים הפחות נעימים של התופעה?

לכתבה המלאה של גלי וינרב באתר גלובס