ממצאי המחקר מעלים קשרים בין אי־החלטיות מתמשכת בבחירת בן זוג לבין דפוסי תגובה בלתי מקדמים, כגון פסיביות והרסנות, לנוכח חוסר שביעות רצון בקשר הזוגי. ממצאים אלו מחזקים במידה רבה את ההתייחסות לבחירה ולהתחייבות לקשר זוגי כאל תהליכים קלאסיים של קבלת החלטות. היכרות עם תהליכים אלו מאפשרת זיהוי מוקדם והתייחסות ממוקדת אל מקורות אישיים המעורבים בעיכוב ההחלטה על התחייבות לקשר זוגי. תמונת הממצאים המתקבלת עשויה לשמש בסיס להבניה ולהקניה מוקדמות של כלים להתמודדות אישית עם קשיים כרוניים בקבלת החלטה בבחירת בן זוג. למשל, עולה כי לנוכח מצבי חוסר שביעות רצון במערכות זוגיות, תרגול של תגובות כגון הבעה עצמית עשוי להפחית פסיביות והרס של הקשר הזוגי ולקדם אקטיביות, בנייה וחיזוק של קשר זה. |