דפנה מאור
כשחושבים על השמדה המונית, עולים מיד בזיכרון מיליון בני שבט טוטסי ברואנדה, 1.5 מיליון ארמנים, 6 מיליון יהודים, ו-40 מיליון מבני אומות האינדיאנים האמריקאים. המספרים המחרידים האלה של השמדה אתנית חקוקים בזיכרון האנושי לדיראון עולם. ואולם ההשמדה של בנות שמתבצעת במשך שני הדורות האחרונים, ומחקה קרוב ל-120 מיליון בני אדם, וליתר דיוק, בנות חוה, מעל פני כדור הארץ, לא נספרת כמעט על ידי אף אחד.
האקט הזה, ג'נדרסייד - רצח מגדר - מונח שנטבע על ידי הפמיניסטית האמריקאית מארי אן וורן ב-1985 מתרחש ברחבי העולם, בעיקר באסיה ובמזרח אירופה ומרכזה. מסיבות תרבותיות וכלכליות בחרו בדורות האחרונים עשרות מיליוני אנשים להפיל, להרוג אחרי הלידה, לנטוש למוות או לחסדי הגורל עשרות מיליוני עובריות ותינוקות בנות, ולהמשיך לנסות להוליד בנים במקומן. הילדות נרצחות עם הולדתן, מורעבות או ננטשות למוות, ובשנים האחרונות, עם התקדמות הטכנולוגיה, פשוט לא מגיעות לאוויר העולם. הן מושמדות ברחם כמי שאין חפץ בהן. המספר הכולל מוערך על ידי האו"ם ב-117 מיליון בעולם כולו, כשרובו מתרכז בהודו וסין, והערכות אחרות מדברות על 160 מיליון.
תוצאותיו של הג'נדרסייד מהדהדות על פני כל כדור הארץ בדורנו: מחסור בנשים יוצר ריכוזים של גברים שהם "רווקים בעל כורחם", מעודד חטיפת נשים, סחר בנשים וקשור באופן הדוק לגידול באלימות באזורים שבהם המחסור בנשים חמור במיוחד.
למאמר של דפנה מאור בעיתון דה-מרקר ,
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 