רוני לינדר-גנץ
22.12.2014
בשנה שעברה, אחרי חמש שנים של עבודה כאחות בכירה בשערי צדק וכשהיא מצוידת במכתבי המלצה חמים ממנהל המחלקה ורופאים נוספים, התחילה אפשטיין את לימודיה באוניברסיטת דברצן בהונגריה. היא מדברת איתנו משם, באמצע תקופת מבחנים לחוצה ביותר. "הגענו לכאן שבוע לפני תחילת שנת הלימודים הראשונה. פשוט קפצנו למים", היא מספרת. לדבריה, "אנגלית היא שפת האם שלי, אז זו לא בעיה, אבל יש קשיים אחרים - בראש ובראשונה הקשיים הכלכליים: הלימודים פה מאוד יקרים, כשרק ההוצאות הישירות על שכר לימוד הן כ-60,000 שקל לשנה. מעבר לכך, יש הוצאות עקיפות על הלימודים כמו ספרים, וביטוח רפואי שגם הוא מהווה הוצאה גדולה".
"אני בת 32, מבוגרת יחסית, נשואה, חרדית - זה לא פשוט. יש פה סטודנטים בני 18 מניגריה, קוריאה, קפריסין. אני סבתא לידם. אבל יש פה גם מאות ישראלים בכל מקום. אנשים מדהימים. היום אני חלק מהם. יש פה מעט מאוד שומרי שבת ואנשים מאוד מכבדים כשהם מגיעים אלי הביתה. בעלי נותן את כל־כולו כדי לאפשר לי ללמוד. אני לומדת מהבוקר עד הלילה, והוא זה שמבשל ומנקה. אני חייבת לו הכל. בסך הכל, המעבר לפה היה מאוד לא פשוט. אבל כרגע אלה החיים שלי, ואני שלמה עם זה".
כיום יש רופאים חרדים ספורים במערכת הבריאות בישראל - כולם חוזרים בתשובה או "חוצניקים", שלמדו בחו"ל ועשו עלייה. מלבד אפשטיין, יש בישראל רק עוד סטודנטית חרדית אחת שלומדת רפואה באוניברסיטה העברית, והיא נשואה ואם לשניים.
למאמר המלא במגזין דה-מרקר , 22 לדצמבר 2014