לפרוץ למרכז הבקרה

המהפנט שהחליט לצאת למאבק בדעות הקדומות

 היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף

אודי בונשטיין. הוצאת אוניברסיטת חיפה וידיעות ספרים, 420 עמ', 68 שקלים

היפנוזה היא שיטת טיפול שמטרתה ליצור שינוי נפשי בעקבות התערבות תודעתית. הפער בין הגדרה בסיסית זו, ששותפות לה טכניקות טיפול רבות אחרות, ובין הדרך שבה נתפשת ההיפנוזה בציבור הוא עצום. רבים רואים במהפנט בעל כוחות־על מסתוריים ומסוּגלוּת לשלוט באופן טוטאלי בבני אדם. בספרות ובקולנוע משולבות לפרקים התכונות המדומיינות הללו עם מניעים אפלים ומסוכנים. הדימוי הסטריאוטיפי ביותר כולל מהפנט שמטלטל שעון־שרשרת לפני אדם תמים, משרה בו מצב טראנס, והופך אותו למשרת זוֹמבּי הסר לפקודותיו המרושעות.

הפער הזה הוא המניע העיקרי שגרם לד"ר אודי בונשטיין - יו"ר האגודה הישראלית להיפנוזה ומהפנט מוסמך - להוציא לאור ספר בנושא. במסעו לביעור הבורות בתחום מומחיותו החליט בונשטיין שלא להזניח שום פרט. הוא כותב על ההיסטוריה של הנושא ועל אישים בולטים בתוכו מהמאה ה-18 ועד היום; הוא סוקר את היחס להיפנוט בתרבות הפופולרית ומתפנה לצטט את מלות השיר הלא־מוכר "היפנוזה" של דני סנדרסון ואת המערכון של הגשש החיוור "חכם מימון", שבו המהופנט נלכד בגיל שנה בגלל מהפנט שרלטן; הוא מפרט בענייני החקיקה הישראלית ואירועי אקטואליה שהיו קשורים אליה; הוא מתאר את המערכות המוחיות הרלוונטיות הפועלות בשעת היפנוט ומציג הסבר כללי ולא רלוונטי על מבנה המוח; הוא מציג מודל תיאורטי שפיתח בעצמו לצד מודלים אחרים הקיימים בספרות. ועוד ועוד ועוד.

התודעה האנושית נחקרת באינטנסיביות רבה בשנים האחרונות. תחומים כמו מדעי המוח וקוגניציה, מדעי המחשב ובלשנות, חקר המיסטיקה והדת, אתולוגיה (חקר התנהגות בעלי חיים) ואנתרופולוגיה, פילוסופיה ופסיכולוגיה, מנסים באופן כפייתי כמעט לפצח את סודותיה. ההיפנוזה מוסיפה נדבך מעניין להבנה של מושג מרכזי וחמקמק זה.

ההסכמה הבסיסית ביותר (ויש שיאמרו - היחידה) של חוקרי התודעה היא שיש יותר מאשר סוג אחד שלה. ההבדל בין שינה לערות מקטב בין שני צדדיה הנבדלים ביותר. בתוך מצב השינה קיימת החלימה, שהיא מצב תודעה העומד בפני עצמו, ולצדה שינה ללא חלימה, שבה אין שום תודעה והעולם כפי שאנו מכירים אותו נגוז. בעוררוּת יכולים להתקיים כמה מצבי תודעה הכוללים תודעה שגרתית, מצבי טרנס, מצבי תודעה בהשפעת חומרים כימיים, מדיטציה ועוד. כל אחד ממצבי תודעה אלה מלווה בשינויים בדפוסי חשיבה, רגש, חישה, תחושת שליטה, דימוי עצמי, קשר עם בני אדם אחרים, קשר עם הסביבה, ולעתים עם אידיאות רוחניות. תרומתה של ההיפנוזה לדיון על התודעה קשורה בכך שבאמצעותה אפשר להשרות בסובייקט מצב הדומה לחלימה. יהורם גאון מהופנט בפרק של "קרובים קרובים":

כמו בחלום, כך גם בהיפנוזה יש חדירה לטריטוריה הבלתי־מודעת של הנפש. באזור זה מפנים כללי החשיבה הרציונליים את המקום לאופני תפישה וחשיבה אסוציאטיביים, חושיים, מטאפוריים, כּוּליים ולא־לוגיים. תחושת הזמן משתנה; משך הזמן ההיפנוטי נדמה בדרך כלל למהופנט ארוך יותר מהזמן במציאות הרגילה. אולם בשונה מהחלום, ובאופן חשוב ביותר, המהופנט נשאר בשליטה יחסית: הוא אינו ישן. האימה שהוא יהפוך לצעצוע בידיו של מהפנט מטורף אינה מציאותית. המהופנט חש בדברים חיצוניים ופנימיים, שומע ומסוגל להגיב, ומרגיש קשוב מאוד וממוקד כמו במצב מדיטטיבי.

המצב ההיפנוטי הוא אם כן תודעה מסוג מיוחד: מצב של מעין חלום, שיש בו שליטה יחסית ואפשרות פעולה מסוימת. בחלימה נפתחת כספת הנפש, המקום שבו שמורים הצפנים הנסתרים ביותר, המתבטאים בחומרים המוזרים והנפלאים של החלום. בהיפנוזה מתאפשרת כניסה למקום דומה, אולם הסובייקט שומר בה על מידה של אקטיביות שאינה אופיינית לחלום. זה הבדל משמעותי משום שבדרך זו מוצא את עצמו הסובייקט בלב הכספת, אבל עם יכולת לפעול בתוכה. זו גם הסיבה שהמטפלים בהיפנוזה מאמינים ביכולתם לייצר אפקט טיפולי משמעותי. תוכני הלא־מודע נגישים למטופל, שנמצא תחת השגחה והכוונה של המטפל.

קסם חיובי

המודל המדעי שמסביר את ההיפנוזה כמצב תודעתי הוא מודל הניאו־דיסוציאציה. המודל גורס שהמוח מורכב מתפקודים שונים שפועלים בנפרד (באופן דיסוציאטיבי) ופעולתם מתואמת על ידי מרכז בקרה ניהולי. על פי מודל זה, להיפנוזה יש יכולת לפעול במרכז הבקרה ולשנות את סדר העדיפויות שלו על ידי פרוצדורות סוגסטיביות. כלומר, על ידי העברת רעיון, מסר או הצעה חדשה העשויים לשפר את מצבו של המטופל. הסוגסטיה היא למעשה קבלה עמוקה של רעיון שלא על ידי שכנוע אינטלקטואלי, אלא בעקיפת תהליכי בקרה רציונליים.

בדרך זו רושמת ההיפנוזה הצלחות בטיפול בתסמינים קליניים מסוימים. כאבים כרוניים, אלרגיות ואסטמה, מחלות של דרכי העיכול, חרדות ומתחים, קשיי שינה ועוד יכולים להיות מטופלים באמצעותה. בטיפול חודרים למרכז הבקרה ומשנים את סדר העדיפויות בתוכו. התסמין או הכאב שהיו בראש ההייררכיה של התודעה משנים כעת את מיקומם לעמדה שולית יותר, והתוצאה היא הפחתה בסבל. ברמות הגבוהות ביותר של היענות היפנוטית יכול האדם אף לטפל בעצמו בדרך זו. כלומר, לחדור לבדו למרכז הבקרה ולשנות את החיווט בתוכו לטובתו. מסופר על מילטון אריקסון, מגדולי המטפלים בהיפנוזה במאה ה-20, שהצליח להציל את עצמו ממוות במחלה קשה בילדות ולהבריא את עצמו מפוליו באמצעות שימוש עצמי בטכניקות היפנוטיות.

התהליך הטיפולי שמתרחש בהיפנוזה דומה באופן זה לתהליך שקורה בטיפול פסיכולוגי, שגם הוא מחולל שינויים מחשבתיים, התנהגותיים ופיזיולוגיים שלא על ידי שכנוע אינטלקטואלי. בונשטיין צודק בהדגישו שללא רקע מקצועי בפסיכולוגיה, הטכניקה ההיפנוטית לא תצלח, שהרי היא אינה אמצעי כישוף אלא שיטה שיש להשתמש בה בידיו האחראיות של איש טיפול מוסמך. אף על פי כן, לאור הדוגמאות הטיפוליות שהוא מביא אפשר דווקא לזהות בה מידה של קסם חיובי. זה סוד הקסם הקיים בשיטות טיפול שונות, שבזכותו אפשר להקל על סבלו הנפשי והפיזי של אדם באמצעות קשב עמוק, כוחו של הדמיון, ומגעה האוהד והמרפא של יד מטפלת.

ד"ר גבריאל בוקובזה הוא פסיכולוג, מרצה בכיר במרכז האקדמי פרס ומרצה באוניברסיטת תל אביב

 למאמר המרתק של ד"ר גבריאל בוקובזה בעיתון "הארץ"

המהפנט שהחליט לצאת למאבק בדעות הקדומות