בפסיכולוגיה, פונקציונליזם היא אסכולה המתייחסת אל הנפש וההתנהגות במונחים של הסתגלות פעילה של האדם אל סביבתו.
הגישה נוצרה על ידי ויליאם ג'יימס ותאורטיקנים אמריקאים נוספים, בסוף המאה ה-19, כתגובת-נגד לגישה הסטרוקטורליסטית של אדוארד טיצ'נר ואחרים. הסטרוקטורליסטים עסקו בחקר מבנים נפשיים ומרכיביהם, באמצעות מחקרי מעבדה ואינטרוספקציה, והחלו לבסס את ענף הפסיכולוגיה כמדע.
לעומתם, הפונקציונליסטים הושפעו מתורת האבולוציה של דרווין, וטענו כי האדם מתפקד בעולם באופן שנועד לאפשר הסתגלות אופטימלית לסביבתו, ולפיכך אין זה מתאים לדון בנפש כמבנה הניתן לפירוק למרכיבים. הם טענו כי הנפש וההכרה התפתחו במטרה להנחות את כלל התנהגות האדם והסתגלותו לסביבה.
נטען כי התודעה התפתחה רק משום ששרתה מטרה מסוימת בהנחיית הפעולות של הפרט. הפונקציונליסטים טענו כי כי יש לבחון את ההתנהגות הממשית ,
גישה תאורטית שהתפתחה מאוחר יותר בתחום הפסיכולוגיה, ומבוססת בין השאר על הפונקציונליזם הקלאסי, היא פסיכולוגיה אבולוציונית.
מקור וקרדיט : פונקציונליזם (פסיכולוגיה) - ויקיפדיה
ראה גם :
מדוע הפסיכולוגיה האבולוציונית מרגיזה את כולם?
הפסיכולוגיה האבולוציונית, אותו ענף במדעי ההתנהגות שמנסה להסביר את ההתנהגות האנושית באמצעות הברירה הטבעית, מנוגחת מכל הכיוונים. ד"ר גיל גרינגרוז משיב לטענות המבקרים
Theoretical Roots of Early Behaviorism: Functionalism, the ...