אירי ריקין
מדוע האהבה כואבת.
אווה אילוז. הוצאת כתר, 315 עמ',
פרופסור אווה אילוז אומרת בעצם שייסורי האהבה המודרנית הם תולדה של אופי סביבתנו החדשה, על דובשה ועוקצה. המודרניות הביאה לחיינו ערכים מבורכים כמו שוויון, אוטונומיה וחופש לאהוב בכל זמן, תנוחה ומגדר; חופש להתחתן בגיל מאוחר, להתגרש, או לא להתחתן בכלל. אך מחירם של הידע והתבונה החדשים הוא אובדן היציבות, הביטחון, האשליה והתמימות של האהבה הרומנטית, הטוטאלית במתכונתה האבירית, הכמו־דתית, שבלעדיה איבד ורתר של גתה את טעם חייו.
בעידן הפוסט־רומנטי לא מתים מאהבה, לא מייצרים נסיכים ונסיכות, וגם לא נעלי זכוכית. סגרו את המפעל. משירי משוררים עברה האהבה אל מעבדותיהם של מדענים, המתרגמים את סגולותיה להורמונים ערמומיים בלטינית. במקום אהבה שאינה תלוייה בדבר, אהבה היום היא מריונטה של רכושנות, תשוקה סינתטית, כוחות שוק, דימויים נרכשים, ספקנות, חשדנות, ציניות, אמביווילנטיות, פחד ממחויבות, והכי גרוע - אובדן אמונה בעצם היתכנותה של "אהבה שלא תימוט עד פתח גיהנום" (שייקספיר, שם)..
הקטע העצוב הוא ש"חופש מיני וחופש רגשי יוצרים צורות סבל משלהם". אנו חופשיים מאי פעם, אבל גם הרבה לבד. בעולמה של ג'יין אוסטן היו הקריטריונים לבחירת בן/בת זוג, למשל, ידועים, משותפים ואובייקטיביים. היום אין חוקים וערכים מקודשים, אך דווקא אפשרויות הבחירה האינסופיות ברשת הפכו את החיפוש לאקט כאוטי, מבלבל וסיזיפי, המקשה את מימושה של אהבה נטולת סייגים.
לסקירת הביקורת המלאה בעיתון "הארץ"