דיים פאולין גרין, נשיאת התנועה הקואופרטיבית העולמית, פועלת למקסם את גל ההתעניינות חסר התקדים בתנועה בעקבות המשבר.
המודל הקואופרטיבי הוכיח את עצמו כיותר בר קיימא ממודל המניות. בכל העולם יש דרישה למודל עסקי אלטרנטיבי, שיוביל לאיזון טוב יותר, למעורבות ציבורית גדולה יותר בניהול הכלכלה, למערכת כלכלית הוגנת יותר. המודל הקואופרטיבי עונה על הצורך הזה. אנחנו משקפים את רוח הזמן. זה לא רק המשבר והקריסה של השווקים הפיננסיים, התהליך התחיל עוד לפני כן: עם אנרון, עם שכר הבכירים. אנשים הבינו את הבעיות הרבות של מודל בעלי המניות, והם רוצים משהו שונה. יש צורך במשהו שונה, והתנועה הקואופרטיבית היא הדבר הזה".
כמיליארד בני אדם הם חברי קואופרטיבים כיום, לעומת 268 מיליון ב-1971. בעוד שבעבר קואופרטיבים גדלו בעיקר בקרב עניים באזורים כפריים, כיום הם צומחים בתחומים שפעם היו ממשלתיים, אך מאז סבלו מקיצוצים משמעותיים: חינוך, בריאות, שירותי רווחה. ובכל זאת, לפני המשבר הפיננסי כלכלנים לא התייחסו ברצינות לקואופרטיבים. העיתונים הכלכליים ראו בהם, במקרה הטוב, תזכורת מביכה מהעבר. מעמוד השדרה של הכלכלה הישראלית ושל כלכלות סוציאליסטיות אחרות, האיגודים השיתופיים קרסו במידה רבה ב-30 השנים האחרונות תחת משקלו של הנאו־ליברליזם המערבי.
למאמר במגזין דה-מרקר
קוסקוס לקולקטיב: תחיית הקואופרטיבים