שש שנים אחרי, הפצוע הקשה האחרון של מלחמת לבנון השנייה, מצא עצמו שוב עם רובה ביד - אבל הפעם מפלסטיק. אחרי השיקום הארוך והייסורים על החברים הטובים שנפלו בזמן שהוא נשאר בחיים, מנסה עכשיו לירן חזן להתחיל מחדש, ועושה את זה בין רובוטים, בובות ברבי ואופניים בחנות הצעצועים שפתח בראשל"צ
זה היה ביום האחרון של מלחמת לבנון השנייה, 13 באוגוסט 2006. הפלוגה של חזן התמקמה באזור הכפר עייתא א-שעב. טיל נגד טנקים נורה אל הכוח. מהטיל נהרג במקום רב סמל גיא (ריצ'רד) חסון ז"ל. חזן, אז מילואימניק צעיר בן 22, נפגע בראשו באורח אנוש. רסיס חדר דרך הגולגולת שלו, התפתל ונדד עד שנעצר וננעץ בצד הימני של המוח.
את הרסיס - בגודל קופסת גפרורים, שמונה סנטימטר עומק, שלושה סנטימטר רוחב, מאה גרם משקלו, שוליו חלקים וקצהו חד - חזן שומר עד היום בשקית. על השקית מופיע השם "אלמוני" שניתן לו כשהגיע לרמב"ם. אף אחד לא ידע מי הוא.
חזן פונה לקבלת טיפול רפואי בשטח עם פצועים נוספים. הרופא הגדודי ד"ר אלכסיי קלגנוב החדיר לו אינפוזיה. אחר כך ניגש לטפל ברב סמל יניב שיינברום, ששכב על אלונקה ליד חזן, עם פגיעות פנימיות קשות. "אני התפרעתי", מספר חזן את מה שנודע לו בדיעבד. "תלשתי את האינפוזיה בכוח. כתוצאה מהפגיעה איבדתי שליטה". ד"ר קלגנוב, שקיבל אחרי המלחמה את עיטור המופת על טיפול בפצועים תחת אש, הספיק להפשיט את שיינברום, לשטוף אותו ולאבחן את הפציעה שלו. שיינברום לא היה בהכרה, אבל האישונים שלו הגיבו והיה לו דופק. כשקלגנוב ראה שחזן משתולל, עזב אותו וניגש להרגיע את חזן.
לכתבה בעיתון "מעריב"
לא חייל צעצוע: הפצוע האנוש מהמלחמה פותח חנות צעצועים