"אבא שלי מת ב-1 בספטמבר 1982. מעריב היה העיתון הכי נפוץ, הגנרלים היו עדיין גדולים מהחיים והפוליטיקאים היו כבר אז מאוסים. הוא לא היה איש מפורסם ואולי גם לא איש כל-כך חשוב. אבל הוא היה איש שכולו טוב, עם שתי ידיים וראש ולב זהב. כמה אנשים כאלה יוצא לנו להכיר בימי חיינו? כמה אנשים כאלה עדיין חיים בינינו? זיכרון "
טובי פולק
"היום, לפני שלושים שנה, אבא שלי מת. שלושים שנה. מספר בלתי נתפס. הוא מת לפנות ערב, ככה סתם, אחרי יום עבודה. התיישב על הספה ומת. הוא מת צעיר, אבל מי בכלל הבין את זה אז. כשהוא מת, אני לא הייתי אפילו בן 24. שבועיים וקצת לפני יום ההולדת. הוא מת שלושה שבועות לפני שאמור היה להיות בן 49. בעוד שבועיים וקצת אני אהיה בן 54, והיום אני כבר מבוגר ממנו בחמש שנים."
אבי, בנו, שלושים שנה. זיכרון
לכתבה של טובי פולק