דיוקנו של דור עולה מתוך "בגרות לוחמים", סרטה התיעודי הפשוט והיפה של סילבינה לנדסמן, שמוקרן החודש בסינמטק תל אביב פעמיים בשבוע. זהו דור חיילים שנציגיו הצעירים מייצגים, כל אחד על פי דרכו, את הבלבול והנזק שהאידיאולוגיה השלטת במקום הזה, כמו גם השירות הצבאי בצלה של אותה אידיאולוגיה, הסבו להם.
כוחו של סרטה של לנדסמן נובע משני מקורות עיקריים, פורמלי ואתי. הנקודה הפורמלית היא שמרבית הסרט מתרחש בכיתה ומתאר אינטראקציה בין מורה, שנודע רק בשמו הפרטי, אייל, לתלמידיו - קבוצת חיילים שבסוף שירותם הצבאי קיבלו הזדמנות להשלים בגרויות. משא ומתן בין מורה לתלמידים מספק תמיד דרמה עזת ביטוי, כפי שכבר הוכיחו סרטים רבים, עלילתיים וגם תיעודיים, ולנדסמן (שגם צילמה את הסרט) מתעדת היטב את העימותים האידיאולוגיים במהלך הלימוד. היא בחרה שלא להופיע בעצמה בסרט ולא לראיין, למשל, את המורה או התלמידים, אלא לשמש כעד מתבונן, וזו החלטה נכונה שמחזקת את הסרט כדיוקן וכתעודה.
לסקירה של אורי קליין בעיתון "הארץ"