הפרדיגמה של מנוחה במטה, העתיקה בשיטות הטיפול, קרסה. אך צאצאיה הישירים, בתי החולים, ממשיכים לצמוח ולגדול. הפרדוקס הזה הוא תוצאה של חדירתם העמוקה של בעלי ההון והעוצמה הפוליטית לפרקטיקה הרפואית..
מדיניות המנוחה במיטה והצורך לבודד חולים כדי למנוע התפשטות מגפות הם שני האבות המייסדים של בית החולים כמרכז טיפולי. למרות קריסתה של מדיניות המנוחה במיטה והדברת מרבית המחלות המידבקות, ממשיכה מערכת האשפוז לגדול, ורבים עדיין רואים בה את ספינת הדגל של הרפואה המודרנית. עכבות אינטלקטואליות המתלוות לכל שינוי של מדיניות קלינית רבת שנים, יחד עם אינטרסים כלכליים ופוליטיים, מעכבים את דחיקתו של בית החולים לשולי העשייה הרפואית.