תומאס ארדברינק 14.06.2012
כאשר שוקופך, סטודנטית לספרות אנגלית מעיירה נידחת באיראן, באה לשכור לעצמה דירה בעיר הבירה, היא ניגשה קודם לחנות תכשיטים והצטיידה בטבעת נישואים זולה. כאשה רווקה, היא אומרת, לעולם לא היו משכירים לה דירה. "מבחינת בעלי הבית ומבחינת השכנים, השותפה שלי ואני עזבנו לרגע את הבעלים שלנו כדי ללמוד", אמרה, "אבל למעשה שתינו רווקות".
בחברה האיראנית, שבה נשים נוהגות לחיות לפי ציווי הוריהן או בעליהן, מורגלת שוקופך בת ה‑24 (את שם משפחתה ביקשה לא לחשוף) לחיות בשקר כדי לנווט את דרכה. מרצים באוניברסיטה וסוכני נדל"ן אומרים שתופעת הנשים שגרות בגפן, שהיתה נדירה רק לפני כעשר שנים, הופכת לנפוצה מאוד בעקבות העלייה במספר הנשים באוניברסיטה והזינוק בשיעור הגירושים.
על רקע המגמה הגוברת, פתחה הממשלה, בניסיונה לבלום את התופעה בכל מחיר, במסע לעידוד נישואים מהירים וזולים; ואולם לדברי מומחים, היוזמה השיגה את המטרה ההפוכה וגרמה להוזלה של מוסד הנישואים. "במקום להפוך את החתונה למשהו מושך, הפכו אותה למזון מהיר", אומר ראש התאחדות הסוציולוגים מוחמד אמין גנייראד.
החברה האיראנית עדיין רחוקה ממדינות ערביות רבות שבהן נישואים ואמהות נתפשים יותר ויותר כעניין של בחירה, ואולם השינוי הולך וגובר. הוא נובע בין היתר מהשימוש הנרחב בטלוויזיה לוויינית וברשתות חברתיות, וכן בשל האפשרות לנסוע אל מחוץ למדינה במחיר שווה לכל נפש, אמצעים שסייעו לדברי איראנים רבים לשנות את התפישות המקובלות.
לדברי שוקופך, השאיפות החדשות מאפשרות לה ולחברותיה לנהל אורח חיים שונה לחלוטין מזה של הוריהן. "כשאמא שלי היתה צעירה, מציאת בעל והולדת ילדים היו אמות המידה היחידות להצלחה", היא אומרת, "עכשיו זה הדבר הפחות חשוב. בעיניי בכל אופן".
לכתבה בעיתון "הארץ"
האיראניות רוצות להיות רווקות ולא מתנצלות על זה
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 