שיטת חינוך מהפכנית לטיפול באלימות נעזרת בתינוקות כדי לעודד ילדים להתמודד עם כעסים ולפתח אמפתיה; מרי גורדון יוזמת התוכנית: "הם מוצאים את ההומניות בתינוק - ואז בעצמם"
בלב התוכנית יש 27 שיעורים שבועיים, שאורכם 45 דקות, בהנחיית מדריך מקצועי, שבתשעה מהם משתתף המורה הקטנטן. במהלך השיעורים בוחן המדריך עם התלמידים את מערכת היחסים בין ההורה לתינוק ובין התינוק לסביבתו. הילדים זוכים לעקוב מקרוב אחר התפתחותו של התינוק והקשר המיוחד שיש לו עם אמו או עם אביו.
הילדים לא מודעים לכך, אבל התהליך האינטימי משמש מראה המסייעת להם להבין כיצד הם עצמם מרגישים, מפתח את השפה הרגשית שלהם ומלמד אותם להציב גבולות בחייהם הפרטיים: "הם מוצאים את ההומניות בתינוק, ולאחר מכן בעצמם", אומרת מייסדת "שורשים של תקווה", מרי גורדון, אשת חינוך קנדית, סופרת ומומחית בינלאומית בתחום ההורות לגיל הרך, יועצת ומרצה בפני ממשלות, בוועדות האו"ם, ב-OECD ובבנק העולמי. "אנחנו מסבירים לילדים שגוף התינוק, שלא מסוגל עדיין לדבר, הוא כמו תיאטרון שמביע את רצונו בשפת הגוף. מאחר שהוא לא יכול לדבר, אנחנו מדברים על התחושות שלו. אם התינוק בוכה כי אמו הלכה, אנחנו שואלים את הילדים מתי הם הרגישו כמו שהתינוק מרגיש, מתי הם בכו. אנחנו מלמדים אותם לתת שם לכל התחושות שלהם".
התוכנית מחזקת את הקשר בין התלמידים למורים, ולעתים גורמת לילדים לספר על התעללות שחוו. "לצורך כך נבנה מנגנון דיווח מסודר של הילד למורה, שנעשה באופן אישי. התהליך שובר מעגלים, והילדים שיגדלו כבר לא יעשו את זה. אנחנו נותנים להם קול".
לכתבה בעיתון הארץ-דה-מרקר