ילדים וסודות במשפחה? גם במשפחות הכי טובות!

מאת מאיה שפילמן (MA), מומחית לגיל הרך, בעלת קליניקה לטיפול בילד וכן לייעוץ והדרכה להורים ואנשי חינוך www.hayeled.co.il

כמי שעובדת עם הורים וילדים, אני נתקלת פעמים קרובות בקיומם של סודות במשפחה. פעמים רבות הורים, הדואגים לילדיהם יותר מכל, בוחרים להסתיר מהם מידע.  

חלק מן ההורים השומרים סוד מפני ילדיהם, עושים זאת מתוך שאיפה לגונן עליהם מפני חוויה של כאב, פחד, פגיעה או עוגמת נפש מצד הסביבה. יש כאלה שרוצים, למרות משברים או נסיבות חיים לא שגרתיות, לאפשר לילד חיים "נורמליים" ודואגים ש"יהיה כמו כולם". חלק מן ההורים מתביישים במעשה כלשהו שעשו, או במעשיו של בן משפחה אחר. יש המפחדים, שגילוי הסוד יזיק לתדמית או לסטטוס החברתי שלהם או של ילדיהם. אחרים חוששים שגילוי מידע מסוים יערער את תדמית ההורה החזק והסמכותי. ולפעמים חשיפת סוד מחייבת את ההורה להתמודד עם כאב, שהוא עצמו אינו מסוגל לשאת.

סוד משפחתי נוצר בדרך כלל כשההורים אינם חושפים בפני הילד משהו שקורה במשפחה. אבל לפעמים ההורה אינו מסתיר מידע באופן ישיר, אלא משדר לילד, בצורה עקיפה, שעל נושא מסוים אסור לדבר.

ילדים מרגישים כשמסתירים מהם משהו...

אבל לילדים יש "אנטנות" חדות... הם קולטים רסיסי מידע, הם חשים כשמסתירים מהם משהו, הם רואים מבטים, הבעות פנים, קולטים את שפת הגוף... וכשהם חשים ש"אסור לשאול" או שיש משהו שלא מספרים להם, הם בדרך כלל מבוהלים. מצבים אלה מעוררים בהם תחושות של חרדה, אי ודאות, חוסר אונים, הרחקה וניכור. הילד מבין שיש איזושהיא בעיה, אך אינו יודע במה בדיוק מדובר, ולכן גם אינו יכול למצוא דרך התמודדות הולמת.

ילדים שקולטים חלקי מידע, בדרך כלל משלימים את התמונה השלמה בעזרת הדימיון, שיכול להיות אכזרי אפילו יותר מהמציאות הקשה ביותר. כשילדים קולטים מסר סמוי - שיש נושאים שעליהם אסור לדבר, הם עלולים לייחס זאת למשהו שקשור אליהם ואפילו להסתיר בעצמם חוויות שעברו, שעוררו בהם בושה או אשמה.

מחקרים מראים כי ילדים שלא משתפים אותם ולא מדברים איתם, חווים יותר חרדה ומצוקה.

כשסוד משפחתי מתגלה, התגובות הן בדרך כלל קשות. הילד מרגיש מרומה ומבין ששיקרו לו. הוא עלול לתהות אלו סודות נוספים קיימים במשפחה, שאינם ידועים לו.

למה כדאי לספר?

לצד הרצון לגונן, חשוב לזכור כי גם אם נרצה, לא נוכל למנוע מילדים עמידה בלחצים והתמודדות עם משברים... לכן, להורים כדאי לחשוף בפני הילדים מידע, בהתאם ליכולת ההבנה שלהם. חשוב להתאים את המידע לגיל הילד, לבדוק שקיימת אצלו פניות רגשית בעת חשיפת המידע ולספק מערכות תמיכה מתאימות. חשוב למנוע מילדים מצבים של אי ודאות או ידיעה חלקית. ההסברים הפשוטים מסייעים לילדים לקבל את המציאות במקום לבנות תסריטים דימיוניים ומפחידים.

אם למשל סבתא חולה, או אם אבא פוטר מהעבודה, כדאי לספר זאת לילד, אפילו אם מדובר בילד קטן בן שלוש. ההסבר בגילאים צעירים צריך להיות קונקרטי ולהתמקד במשמעות הדברים עבור הילד ("אבא כרגע לא עובד, והשנה אנחנו נצטרך לבטל את הנסיעה לאילת"). כשילדים יודעים את האמת, קל להם יותר להירתם למאמץ המשפחתי ולשתף פעולה והם גם מקבלים תחושה שמכבדים אותם וסומכים עליהם.

חשיפת מידע, גם אם תוכנו לא פשוט (למשל מחלה של אחד ההורים), עשויה להפוך את ההתמודדות למשותפת ולחזק את תחושת ה"ביחד". שיחה גלויה מאפשרת לילד לשאול שאלות על פי רמת ההבנה שלו, ומשחררת מהצורך להסתיר. חשיפת מידע אמנם עלולה ליצור קושי או כאב בטווח הקצר, אך עשויה לתרום, בטווח הארוך, לבניית אמון וחיזוק קשרים במשפחה.

חשיפת מידע יכולה אפילו לחזק את החוסן המשפחתי. ילד שחש שהוא יכול לדבר, לספר, לכאוב, מרגיש שיש לו מקום בטוח ומכיל ומאפשר להורה להשיב ישירות לקושי, למשל באמצעות משפטים מעודדים (למשל "יחד נעבור את התקופה הקשה"). אינטראקציה שכזו מחזקת את תחושת ה"ביחד" ומשקפת לילד תחושה של דאגה הדדית - "אם גם אני אהיה בצרה, יהיה מי שידאג לי".

תקשורת עמומה ורווית סודות גוזלת אנרגיה רבה ואילו שיתוף יוצר שחרור מהצורך להסתיר ומביא להקלה. אך חשוב גם שחשיפת המידע לא תהיה חד פעמית, אלא כזו שתאפשר הידברות שוטפת והבעת רגשות - מילולית או השלכתית (למשל באמצעות משחק דימיוני או ציור). כדאי לעודד ילדים להביע בגלוי את רגשותיהם, למרות הקושי, ופשוט להקשיב להם ולהיות זמינים רגשית, כמה שניתן. במקרים בהם לא קיימת פניות רגשית אצל אחד מבני המשפחה הקרובים ביותר, כדאי לשקול פניה לטיפול רגשי בילד, לע מנת לסייע לו לעבד את הדברים ולהקל את ההתמודדות. טיפול רגשי מומלץ גם במקרים בהם תגובות הילד קשות ותפקודו בחיי היום יום נפגע, ברמה הרגשית, הלימודית או החברתית.

פעמים רבות הורים נוטים להסתיר מהילדים את חרדותיהם ומצוקתם, כדי לא להלחיץ אותם. אבל חשוב לזכור שקשה למנוע מילדים לקלוט מידע והם חשים את המתח באוויר. עדיף שהמידע שיקבלו יהיה, עד כמה שניתן,  בשליטת ההורים ויותאם לגיל הילדים.

תהליך הגדילה וההתפתחות הוא תהליך מורכב. לצד רגעי שמחה, ישנם גם רגעים של קשיים ומשברים. הגדילה וההתפתחות טומנים בחובם מעברים ושינויים, במהלכם לומד הילד לגלות את כוחות ההתמודדות שלו. למרות רגישותם הייחודית של ילדים, במיוחד הצעירים שבהם, מרביתם מסוגלים לגייס כוחות התמודדות עם נסיבות חיים שונות, לגלות ולפתח חוסן נפשי. תקשורת פתוחה והידברות, גם אל מול מידע או מצבי חיים לא פשוטים, יכולה להקל על ילדים את ההתמודדות בטווח הארוך ולהעביר להם מסרים חשובים על המשפחה ועמידתה האיתנה מול מצבים שונים.

קישור

www.hayeled.co.il