מיה סלע, עיתון "הארץ"
כדי להיחלץ מהכלא באיראן היא נאלצה להינשא לאחד הסוהרים. בעיני אחדים היא גיבורה ובעיני אחרים - ובהם עמיתיה לאופוזיציה נגד המשטר - היא בוגדת. אבל מרינה נעמת, שספרה השני "אחרי טהראן" יוצא כעת בתרגום לעברית, מצהירה שהיא כבר מזמן לא מפחדת.
נעמת נולדה ב-1965 בטהראן למשפחה נוצרית. ב-1982, שלוש שנים אחרי המהפכה האיסלאמית, נעצרה מפני שהביעה בבית הספר את דעתה נגד הממשלה החדשה. היא נכלאה למשך שנתיים בכלא אווין, הכלא הידוע לשמצה לאסירים פוליטיים שקיים עוד מימי השאה. שם עונתה וכמעט הוצאה להורג אבל ניצלה על ידי עלי, סוהר בכיר, שהחליט שהיא תהיה אשתו. כדי להציל את עצמה הסכימה להתאסלם ולהתחתן אתו (לימים הוא נרצח באיראן). בסופו של דבר הצליחה לצאת מטהראן ב-1991 עם בעלה החדש, אהובה (הנוצרי) מנוער, והיגרה עמו לקנדה. לבני הזוג שני בנים.
ב-2007, אחרי שנים רבות שבהן לא דיברה על החוויות שלה מהכלא, כתבה ופירסמה את הספר "האסירה מטהראן" (מאנגלית: אינגה מיכאלי, הוצאת דביר).
קישור לכתבה בעיתון "הארץ"
מהפכה שבפנים: הבריחה מטהראן של הסופרת מרינה נעמת
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 