סקירה אישית בעקבות מפגש "הארת שוליים" שבו הוקרן הסרט "כנפיים שבורות" בליווי שיחה עם גב' נאוה רבינוביץ-זנד. במרכז הסקירה - התובנה כי למשפחות שכולות שונות יש מאפיינים ומרכיבים משותפים בתגובותן לאובדן, אך דרכי ההתמודדות איתו והדרכים לצמוח ממנו הן ייחודיות לכל אחד ואחת.
משפחת אולמן בסרט "כנפיים שבורות" נאבקת לחזור לתפקוד. החופש הגדול תם, מתחילה התחלה חדשה, ומשבר נוסף ניחת על המשפחה. אך דווקא "מכה" נוספת זו מביאה לקרבה במשפחה, כפי שאמרה נאוה רבינוביץ-זנד, היא מביאה להבנה "שיש עוד מה להפסיד". זיכרונות מהאב משחק כדורסל עם הבנים מביאים את האח הגדול לשחק כדורסל בדיוק במילים של האב מול אחיו הצעיר השוכב בקומה מחוסר הכרה. הוא מתעורר, יש תקווה. הפרידה מהאוטו המקרטע, המסרב להניע אלא בדחיפה, מביאה איתה רוח של שינוי והבטחה של דרך למקום אחר...