דרך סיפורה של מריון מתווה גץ עלי, באופן מיוחד ומרגש ובהתנסחות מינימליסטית מרשימה, את מדיניות הרדיפה של הנאצים ואת ניכורה של החברה הגרמנית לסבל האזרחים היהודים. ספר בהוצאת יד ושם
מריון סמואל מתה באושוויץ והיא בת 11. הענקת פרס לזכרה הניע את ההיסטוריון גץ עלי לחקור את קורותיה. תחילה לא מצא אלא מסמכים של הרשויות בגרמניה הנאצית, אבל בסופו של דבר עלה בידו למצוא שני קרובים ששרדו, והם מסרו לו מסמכים וכמה תצלומים. בת כיתה שלה, שהמחבר איתר באמצעות מודעה בעיתון, סיפרה לו על פגישה שלה עם מריון סמואל ב-1938: "פתאום התחילה מריון לבכות ואמרה שהיא פוחדת. התפלאתי, והיא אמרה: 'אנשים עוברים פה במנהרה בהר ובדרך יש חור גדול וכולם ייפלו לתוכו וייעלמו'. היא בוודאי פחדה נורא". הסיפור שופך אור על מדיניות הרדיפה של הגרמנים, מדיניות שגם מריון ובני משפחתה היו קורבנותיה. דרך סיפורה של מריון מתווה גץ עלי, באופן מיוחד ומרגש ובהתנסחות מינימליסטית מרשימה, את מדיניות הרדיפה של הנאצים ואת ניכורה של החברה הגרמנית לסבל האזרחים היהודים. ספר בהוצאת יד ושם