בחירתו הנועזת של ספיגלמן לספר את סיפורו של אביו ולאדק, ניצול אושוויץ, דרך קומיקס, מעניקה לו ייחוד ומבדלת אותו מאלפי סיפורי ניצולים אחרים; השימוש בבעלי-חיים כמייצגי בני לאומים שונים (יהודים כעכברים, גרמנים כחתולים, פולנים כחזירים) הוא שימוש ערמומי התוקף את הגזענים בנשקם הם; אבל יתרונו הגדול של "מאוס" על פני יצירות אחרות שמספרות על השואה נעוץ ביכולתו לדבר אל בני דור המסכים, זה הדור הנרתע מקריאת ספרות שואה במקרה הטוב ומקריאה באשר היא במקרה הפחות טוב. "מאוס", כפי שאומרת בנובלה עכברה חכמה אחת - אשתו הגיורת של ספיגלמן, הוא "ספר חשוב מפני שיעניין אנשים שבדרך כלל לא נוהגים לקרוא סיפורים כאלה".