הסופר ראובן מירן מתאר בקצרה את תלאותיה של אנה , בת למהגרי עבודה בישראל. "קוראים לי אנה וכבר שבועיים שאני גרה במרתף. גרה, זאת אומרת, מסתתרת. עכשיו החופש הגדול, אבל אני לא יכולה לצאת מכאן. רק אמא יוצאת כל בוקר כשעוד חושך, ואחרי עשרים דקות של פחד היא מגיעה לעבודה. המרתף שלנו נמצא לא רחוק מהתחנה המרכזית. יותר מזה אני לא יכולה לגלות. טוני, שגר עם אבא שלו בבית ממול, ושעושה לי עיניים וקורא לי בצחוק אנה-בננה, אומר שבטח יש כבר מלשינים בשטח."